מס' צפיות - 56
דירוג ממוצע -
הדומה והשוני בפועלם של אנשי התרבות
למעשה ניתן לראות כי עבודתו הדוקומנטרית העשירה של בר-און עוזרת לשמר את התרבות של זוהר עם הטוב והרע שבה ,ובעולם בו אנו נוטים לשכוח דברים במהירות יש כנראה משהו טוב שיצא ממורשתם של שני האישים.
מאת: רועי אורן 11/06/22 (15:29)

אני לא מאמין בסמליות אך בשבוע שעבר הלכו לעולמם שני יוצרים גדולים בהפרש של שלושה ימים: מודי בר-און ואורי זוהר.

לכאורה אין ביניהם שום דבר משותף היות ואחד גדל בחיפה והשני גדל בתל-אביב .

האחד פעל בתחילת שנות השישים, השני פעל בראשית שנות התשעים אך יש ביניהם קו מחבר אחד: שניהם בחנו את התרבות הישראלית ביחס לשנים בהם הם חיו ופעלו.

האחד עשה את זה באמצעות סרטים ומערכונים שבטאו הוויה מסוימת, ואילו השני חקר את ההוייה שזוהר יצר עד שחזר בתשובה מבלי להתעלם מהמורכבות הרבה שעוררו יצירותיו של זוהר.

שניהם הגישו את היצירות שלהן באווירה משוחררת ,מבודחת משהו ללא שום קשר למה שהיה נהוג עד אז ולכן הם נחשבו לפורצי-דרך בתחומם.

מודי בר-און הקדיש שתי סדרות ביחד עם ענת זלצר שבחנו מחדש את ההווייה התרבותית שיצר אורי זוהר: ההומור (הנושא המרכזי של הסדרה "במדינת היהודים"), ותל-אביב (הנושא המרכזי בסדרה "תל-אביב יפו").

זוהר אשר גדל לתוך התרבות ההדוניסטית של תל-אביב אשר החלה להתפתח בעיקר אחרי מלחמת ששת הימים ביקר אותה ואת מאפייני החברה הישראלית לא מעט בסרטים שעשה בעיקר בשנות השבעים (בר-און אף מודה בסדרה "במדינת היהודים" שחבורת לול יצרה סגנון חדש של בידור ישראלי אותו הוא מכנה בשם "רוקנצחוק" ששוכלל בשנות התשעים על-ידי כוכבי "זהו זה").

הסרטים של זוהר הושפעו רבות "מהגל החדש" הצרפתי ומסגנון ה"סנימה וריטה" האיטלקי אשר התמקד לרוב ביישובים קטנים או בערים גדולות ועסק במערכות יחסים בין אנשים ,בשנות השבעים שינה זוהר את סגנון "הקולנוע האישי" כאשר בחר להתמקד בחייו ובאנשים הסובבים אותו (מה שכנראה הוביל אותו לחזור בתשובה).

מה שבטוח הוא ששניהם שימרו את מעמדו של הזמר המנוח אריק איינשטיין כקונצנזוס לאומי.

מוזר לחשוב ששני המבנים שאפיינו את שני האישים : איצטדיון הכדורגל בשכונת קריית אליעזר בחיפה (במקרה של מודי בר-און) והצריף של אביגדור שהוקם בחוף "מציצים" בתל-אביב (במקרה של אורי זוהר) אינם קיימים היום ובמקומם יש מגדלים גבוהים ומגרש חנייה המשתרע כמעט ברחוב שלם.

למעשה ניתן לראות כי עבודתו הדוקומנטרית העשירה של בר-און עוזרת לשמר את התרבות של זוהר עם הטוב והרע שבה ,ובעולם בו אנו נוטים לשכוח דברים במהירות יש כנראה משהו טוב שיצא ממורשתם של שני האישים.

הכותב הוא אני כרגע סטודנט לתקשורת אשר כותב בנושאים שונים מספורט ועד רווחה ואקטואליה . כרגע אני לומד באוניברסיטה הפתוחה (אולי זה ישתנה בעתיד)

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות לכתבה זו התקבלה תגובה אחת לקריאת כל התגובות ברצף
1.
ממר מעולה
רון 12.06.22 (01:27)