אחרי שנתיים של קורונה ופרעות מבית שכמותם לא ראינו  ועברנו מעולם, מגיע טקס ערב העצמאות  , שהתנהל     בצורה   מאופקת ובלי צלצולים ופומפוזיות, בלי נאומים פוליטים עם זיקוקים "שקטים".

    הדגש עבר לתוכן   המאחד\התורם לזולת\ למתנדבים  שזה לראשונה  נחשפו עם פנים ונוכחות. הנושא "יד פוגשת יד אחות" הבליט  את מה שהמארגנים רצו להנחיל בשנת ה-74 לתקומת המדינה.

    בזמן זה יש לזכור  את האדם שהנחיל  לנו את הדפוס והתבנית מהם  נגזרו במשך שנים  איך צריך ומה צריך להכיל ולהבליט בערב יום העצמאות. יהודה אילן שהיה מנהל  מרכז ההסברה, הוא  המעצב ו"האבא"  של  הטקסים, התחרויות ופרסים  שניתנו

בשנים 1967-1983.

     בערב הזה היו כמה דמויות שבלטו במיוחד : המנחות  הילה קורח ואלמז מגיסטו זוהרות בשמלותיהן הלבנות,מפקדי הטכס ומוליכי הצועדים , צבא, שוטרים, דגלנים  והתזמורת  והם שמעון דרעי ויורם  שמחון. על  התנועה  של קבוצות הרקדנים ובמיוחד על  המופע   האורגינלי של  "זוז בתנועה" שהתאורה התמקדה רק על תנועות הידיים, היו  גלית ורואי כבירי.

    12 מעלי המשואות  אף הם כולם הדגישו  והכפילו את הנושא של ההתנדבות לכל סוגיה : מיסדי "בית שלווה" קלמן סמואלס ורעיתו, עשהאל שבו שהפך  את נכותו  מנוף עד היותו לספורטאי כדורסלן פרפאולימפי. אנג'ל  אלון בת 72 מנתיבות אם אומנה ל-217 תינוקות . מוניר מאדי מקים  מכינה רב תרבותית דרוזית ישראלית. מפקד הימ"מ ח. שהדליק משואה בשם כל הלוחמים והמתנדבים האלמונים. רק חבל   שהמארגנים    פספסו   את המדליק ה-12  ולא מצאו אדם ראוי  שיתפוס  מקום  במקום  ריטה.

   מרומם    ומרגש  היה  לראות ג'סטה ראשונה מסוגה  בה   12  המדליקים  חברו יד ליד ויצאו בצעדי מחול. עין לא נשארה יבשה  כש-850  מתנדבים לצה"ל   הנמצאים על רצף האוטיסטי במדיהם , יצרו מעגל יד ביד. ההתרגשות גאתה כשהמצלמות עברו   על פניהם של  הקמים ושרים את  "התקווה" שרים את מילות ההימנון ומושכים  כמו לא רצו להפסיק  את  המנגינה  ...

להיות עם  חופשי בארצנו, ארץ ציון ויר ו ש ל י ם....