לא וספוצ'י גילה את היבשת,הוא לא עלה  ראשון על האיים הסמוכים, וספוצ'י היה רק מלומד וקרטוגרף, גם לא הציע  את שמו ליבשת מתוך רדיפת כבוד ולמעשה  לא ידע על כך עד סוף ימיו.

השאלה נשארת מאז ועד עתה, מדוע  אין אמריקה נקראת  קולומביה ע"ש  קולומבוס  וסבסטין קבוט.

   עד שנת 1000  לספירה העולם היה שקוע בתרדמת, אנשים לא ידעו קרוא וכתוב אפילו מלכים לא ידעו לחתום את שמם. אחרי שנבואת חורבן העולם  לא התגשמה, הגיעה שנת 1100. מסעות הצלב החלו, קתדרלות ואוניברסיטאות קמו . כל ארץ באירופה רצתה להחזיק במדע,לפענח את סודות היקום. האוקינוס היה כחומה שמעבר   לו לא קיימות יבשות.

    ב-1298 חזרו מרקו פולו ובנו  מהמזרח אחרי 20 שנה מביאים מתנות,אבני חן ותבלינים. הם מגלים שהגיעו עד "לקצה העולם" דרך ארמניה ותורקיסטן   עד לסין.

    ג-1400 העולם  שואף להגיע להודו. ערבים ויהודים ביניהם קרטוגרפים, אסטרונומים, נווטים ומפות קבעו כי השיט אל מעבר לקו המשווה  אפשרי, למרות האזהרות של חכמי העולם העתיק, אריסטו, סטרבו ופתולומיאוס שהמים נעשים "מים עומדים",

האוניות נשרפות מהשמש, אין עץ וגבעול והימאים  יצטמקו  בים וימותו. 

    ב-1450 הפורטוגלים  מגלים את מדרה וכל שנה נחשפות תגליות מופלאות וספנים  עולים על חופים שלא דרכה בם רגל  

אנושית.

     ב-1486 ברתולומיאוס דיאז מקיף את כף התקווה הטובה. הדרך להודו התגלתה.

      ב-1492 מישהו  אחר בשם קולומבו,איש אלמוני  ששט  תחת דגל ספרד, במקום לשוט מזרחה דרך  אפריקה הוא יוצא למערב, מגיע עד לקובה וחושב שהגיע להודו. שנה לאחר מכן  קולובוס שוב לא אלמוני אלא  אדמיראל הצי של הוד מלכותה והמשנה למלך של הפרובינציות  החדשות.

      ב-1502 אוניות מפליגות בזו אחר זו  יבשות ואיים מתגלים  וכבר אין מספיק שמות קדושים  לתת שמות למקומות  היבשתיים.

       ב-1503 בפריז או  בפירנצה מופיעה מסה בת 4 עמודים ושמה "עולם חדש" כתובה בלטינית מאת  פלוני  אלבריקוס

וספוצ'יוס ובו הוא מדווה בצורת מכתב אל פטרוסדה מדיצ'י על מסעו לארצות לא נודעות בשליחות מלך פורטוגל.

     בימים ההם היה חזון נפרץ בו סוכנים שהועסקו ע"י בתי מסחר גדולים היו מדווחים ממה ששמעו  סביבם בעיקר ממלחים שחזרו ממסעות. מכתבים אלה היו יקרי ערך והפיצו חדשות על  יבשות . ואם   העתק כזה היה נופל לידי מדפיס בעל יוזמה   היה  מפיצם   ומוכרם   כגרעינים חמים. עלון זה בעל   ארבעת העמודים  עורר סערה, הטקסט תורגם לשפות רבות ונכלל בקבצי סיפוורי מסעות.

וספוצ'יוס  האלמוני ידע לספר בצורה מענינת על  הרפתקאותיו  שיצא בשליחות מלך פורטוגל ושהה בים חודשים וימים. הוא מתאר את גן העדן  שפגש בהם ילידים עירומים שאין להם רכוש ולא תכשיטים וחיים על פי כללי הטבע, בלי בושה ותסביכים.

על כן  קל  לתאר שבני דורו  הוקסמו   מהפנטזיות שתוארו   בעלון דק זה.

    קולובוס האמין כי קובה היא  אדמת הודו ובזה הקטין את מימדי העולם,וספוצ'י  מחק את ההשערה הזו וקבע כי המדובר בעולם חדש ובזה   קבע את  עצמאותו הנפרדת של חלק דרומי מערבי  של העולם.

    קולובוס זכה בתגלית ואילו וספוצ'י וכן יומניו  יש בהם סתירות. מעולם לא נתפרסם כל כך  סופר שיצירתו כה מועטה.

    שגיאת  דפוס של מוציא לאור שהזדרז לתת את הכותרת  "עולם חדש"  היא שהביאה  לקומדיות הטעויות  האלה, בזה הכתירו  את"  וספוצ'י  איש  פירנצה"  כמגלה את היבשת במקום  קולומבוס.  וספוצ'י עצמו לא ידע  דבר על כך   הטעות  הסתבכה בצורה גרוטסקית  ונשארה על כנה. וספוצ'י עצמו  חי חיים פשוטים ,הוא לא התיימר להיות סופר, לא פילוסוף ולא אסטרונום. לא נמסרה לידיו שייטת, תמיד היה  בצילם של אחרים אבל שלא "באשמתו"  אור התהילה נפל עליו.

   קולובוס גילה את  אמריקה אך לא זיהה אותה, וספוצ'י לא גילה אותה אבל  זיהה שזו יבשת חדשה ובזה הישגו היחיד.

    יתר הפירושים והטלטלות שעברו במשך מאות בשנים על  טעות זו הרי הם מפורטים ומנומקים ב-47 דפים  הכלולים  בספרו

של סטפן צוויג "אנשים וגורלות".

.