אני אישית מעריכה הסברים   לגבי יצירות  מיוחדות   שמושמעות לעיתים רחוקות בקול המוסיקה. וכך קרה שנעזרתי בהסברים ואף הכנתי על פיהם  2תוכניות שפירסמתי באתר  הזה. זאת ועוד, אוצרות טמונים בארכיון רשת "קול המוסיקה" בהם תסכיתים שהושמעו וחוזרים ונישנים משנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת. בהם  תמצא כל מה גוגל לא יכול לתת לך. פכים קטנים, אנקדוטות, סיפורים אנושיים  על גדולי המלחינים והמבצעים.  העורכים של אותם פנינים היו: עדה ברודצקי, רם עברון, מיכאל  אוהד, עדנה ענתי, אבי חנני ופרנק פלג. והצעיר בהם   שרק לפני  4 שנים נפטר: מתי זיתי אלבוים שהעשיר  אותנו ב-15 תוכניות על גדולי הטנורים בהם לוקחים חלק נכבד, החזנים היהודיים שהפכו  לזמרי אופרה ידועים.

    התוכנית הראשונה  שלי שנכתבה  ונעזרה  מהסברים יצאה  לאור במרץ השנה.  על סמך  כמה משפטים  שהמגיש  שיחרר למשמע חלק ב' של הסימפוניה ה-4 של מאהלר. סופר כי המלחין הושפע מציורו של ארנולד בוקלין  בו נראה מלאך המוות מנגן בכינור. מיד   נזכרתי  בגלויה כזו  שראיתי בין  100 הגלויות העתיקות שאבי ז"ל רכש בוינה ב-1910 בערך כשהיה בדרכו ארצה. תוך כדי  גיליתי עוד  2 גלויות של בוקלין שהיו עד אז אנונימיות לגבי. 

    התוכנית השניה נכתבה באפריל  2020 וזה בעקבות יצירה  ששודרה ב"קול המוסיקה" , נזכרתי כי שמעתי מהקריין  את המשפט "חופשי אבל בודד"  אבל לא יכולתי לשחזר  מה קשור למה. חפשתי כמובן בגוגל  אבל הוא הפנה אותי לשיר של

ארקדי  דוכין. שאלתי אנשים יודעי דבר במוסיקה, אבל  לשווא. פניתי לדודי פרנס והוא עלה על החידה שהיא מביאה אותנו לסונטה לפסנתר וכינור  של   3 מלחינים.  יצירה משותפת?   חוברה בעיר דיסילדורף ב-1853  ע"י  שומן, ברהמס ואלברט דיטריך בוטנאי שהיה חבר של שומן  וגם תלמידו. הסונטה חוברה לכבודו של הכנר יוסף יואכים הוא  שטבע את המשפט : F.A.E :

FREI.ABER.EINSAM   "חופשי אבל בודד".

   המאה ה-19 נתנה במה   למספר מועט של  נשים  שעסקו   בתחום ההלחנה המוסיקלית.

כך כששמעתי את השם פולין גארסיה  ויארדו  עם שיר    משלה, מיד  הגברתי את  הווליום ורשמתי  את השם. הכניסה לגוגל היתה מניבה בשפע  אינפורמציה וגם כמה ציורי דמותה, מלחינה  וזמרת בת למשפחה  ספרדית ואנשי  אופרה. המאה כמובן  ה-19.  בת 16  הופיעה לראשונה בבריסל בתפקיד  דסדמונה  ב"אותלו" של רוסיני. היא נישאה  ללואי ויארדו סופר ומנהל התיאטרון האיטלקי בפריז.  רבים  מהגברים  שהיו   בסביבתה  התאהבו בה  כמו הסופר הרוסי  טורגנייב  שעזב  את מולדתו

והשתקע בביתה. גונו וברליוז היו מקורבים לה, היא  היתה מקור להשראה  למלחינים  כשופן, ברליוז סן סנס ומאייבר. גם זור'ז 

סאנד  עיצבה את גיבורת הרומן שלה  "קונסואלו" משנת 1843  לפי דמותה של פולין,. עד מותה ניהלה סלון מוזיקלי בבולבאר סן ז'רמן  כאותם  הסלונים הידועים  של פאני  מנדלסון בברלין, ברטה  צוקרקנדל בוינה  ומרגריטה צרפתי במילאנו.

   האחרון  שבקטעים הממריץ אותי לקבל את ההסברים  ולפתח מהם כתבה  הוא אולי המענין והמורכב  ביותר. לפני זמן מועט שמעתי ב"קול המוסיקה" יצירה בשם "קתיריה החדשה"  המלחינה  ז'רמן  טאייפר.   מלחינה צרפתיה  שפעלה  בפריז והיא  האישה  היחידה   שהיתה  בחבורה של "קבוצת  השישה'  עכשיו אנחנו נמצאים כבר במאה  ה-20.

בשנת 1924 הזמין דיאגילב המייסד של להקת הבלט רוס מהמלחינה  טאייפר מוסיקה לבלט המבוסס  על הספר "מסע מסביב  לעולם" מאת  לואי אנטואן דה-בונגנוויל.  מי היה  אותו  בונגוויל  ואיך הוא  מתקשר עם  יצירה לבלט שמוזמנת ללהקת  בלט.

הוא היה  רוזן  במאה ה-19 אדמירל ומגלה ארצות בן זמנו של ג'ימס קוק  בתקופת מלכותו של לואי ה-15.  הוא  גילה  את  האי   הנמצא בפפואה  גינאה, ועל כן  שם האי נקרא על שמו כמו הפרח הידוע כבונגווליה.  

שם הבלט אמור היה להיות "קיתיריה החדשה" על שם אזור מגוריה  המיתולוגיים של  ונוס אלת האהבה   מה שסימל  את  קבלת הפנים    לה זכה  בונגוויל מתושבות טהיטי.  בכורת הבלט נועדה   לצאת  ב-1920 אבל עקב פטירתו של דיאגילב   היא בוטלה.     אבל  המוסיקה   של טאייפר  נמצאת   ורשומה  במכלול יצירתה.