 
|
להביא תרבות לפריפריה ? הצחקתם... פרס אופיר נערך השנה ב....שכונת התקווה בת"א
חלוקת פרסי אופיר לשנת 2021 התקיים במרכז דוהל בשכונת התקווה
מאת: מובי דיק 06/10/21 (16:23)
השנה לא היו סקנדלים, לא נראו הפגנות ראווה והתפרצויות מעל הבמה. זו היתה שנת קורונה וכיאה לה ,פיות הקהל היו מכוסים במסכות.
כן, קורונה ושעמום הולכים ביחד,אבל כשטקס כל כך מכובד מחלק שבחים לסרטים וליוצריהם, השאלה מי ראה אותם, מי שמע עליהם, מי הם חברי האקדמיה שהסתפקו אולי רק בהקרנה של הסרטים המעומדים בפסטיבל הבין לאומי בחיפה. האם אפשר לומר שזה טקס המיועד בעצם ליוצרי הסרטים ובני משפחותיהם שהרי הציבור נשאר רחוק אי שם ממסכי הקולנוע.
הבמה היתה עם תפאורה נייחת ורק האורות הצבעוניים המעצבנים שוטטו הלוך ושוב ועטפו את מי שעלה בתורו ותפס את המיקרופון. כרגיל היו שני מנחים, כאן היה שי אביבי המזוהה כמנחה קומי בסדרה "בואו לאכול אתי" שהמשיך את הפוילה-שטיק ושכח היכן בעצם הוא נמצא. לצידו כמעט מחוקה עלמה זק שהלכה לאיבוד. שניהם מדברים אוטוסטרדה וחלק מהמשפטים הלכו לאיבוד לא שזה היה חשוב כל כך.
נציג את הקטגוריות שהוזכרו לפי חשיבותם : הסרט הטוב ביותר "ויהי בוקר" לפי ספרו של סייד קשוע שיצא בשנת 2014. בימוי : ערן קולירין השחקן הראשי : אלכס בכרי השחקנית הראשית, שחקן משנה, תסריט, ליהוק, כולם עושי הסרט "ויהי בוקר".
חברי האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלויזיה בחרו בסרט התיעודי "שפאר בדרך להוליווד" ו"לילות קיץ" הוא הסרט התיעודי הקצר.
בין לבין השמעת מי נבחר ובאיזה קטגוריה, נראו הבזקי סרטים שבלבלו את הצופה ולא היה להם שום קשר להבנת הסרט. חשוב היה לקבל הסבר מינימלי על מה נסוב הסרט כי הרי יוצאים מתוך הנחה שעם ישראל החובב סרטים ברובו לא יודע על מה מדובר.
לא היה סדר מובנה ומדי פעם קפצו מענין לענין..למשל כשהקרינו כמה שוטים של "התזמורת " הקפיצו את המנחים באיפור מודגש ובתלבושת של הנגנים להשחיל איזה משפט טפשי .
מצד שני לרגל 30 שנה לקיום הפרס, עשתה ההפקה ג'סטה לכבודם של היוצרים מכל מקצועות הקולנוע , אלה שאינם כבר אתנו, הראתה את תמונותיהם בציון שנת לידה ופטירה. כמו"כ היה נחמד להזכר בקטעים קצרים מסרטי העבר כשזהבה בן, המשודרגת בשמלה כחולה נעלי עקב, שרה את שירה "לו רק היה לי טיפת מזל". האקדמיה העניקה גם פרסי הוקרה לשלושה : רותי דייכס מורה למשחק, איתן אבן מפיק ולאבי נשר יוצר.
הזוכים הניפו את פסל "האוסקר הישראלי" ופצחו במילות תודה שהחזירו אותם ואותנו לטקס בר -המצווה שלהם.
הצופים בביתם אפילו לא יכלו ל"התנחם" באיזה סקנדל קטן שיקפיץ את המודעות לאירוע כל כך חשוב.
הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל
רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן
גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.
אין תגובות למאמר
|
 |
|
||||||||||||||||||||||
| © כל הזכויות שמורות לפרשן 2021 |
בניית אתרים
|