מס' צפיות - 208
דירוג ממוצע -
אהובתו של ראש הממשלה
סרטה של לורן היינמן "אני חולמת רק עליו" בעקבות ספרה של ההיסטוריונית דומיניק מיסיקה "אני מבטיח לך לשוב".
מאת: מובי דיק 16/05/21 (13:02)

   כשהיתה ז'ן  בת 16 היא התאהבה במבט ראשון  בגבר בן  45, שהיה בין  אנשי רוח  בבית הוריה  : "בימי חמישי אמי היתה אוספת לביתה אינטלקטואלים , שם ראיתיו.  הוא דן עם מרסל פרוסט בשירתו של גתה. כשיום אחד הוא עזב התעלפתי" זה היה  ליאון בלום, פוליטיקאי וסוציאליסט.  כך סיפרה ז'ן  לחברתה בשנת 1940   בעת  ששהו בפונדק קטן למרגלות מצודה . היא עם עוד נשות  שרים ונושאי משרות שנכלאו  במצודה הרחק מפריז, ע"י ממשלת וישיי   מחכים למשפט שהיה צריך  להיערך .

  ז'ן  יהודיה שהיתה נשואה  לשני בעלים  יהודיים, נמצאת בפריז עם בעלה רייכנבך , מתייעצים  כיצד  להוציא מצרפת את  בנה מבעלה הראשון  גורג' בן  ה-17. מאחר והיא מסרבת לעזוב את העיר לניו יורק עם בעלה, הוא לוקח במקומה את גור'ג. ז'ן "אמרתי לו לפני  שנישאתי שאני אוהבת את בלום  והוא ידע זאת"  זה לא   משקיט את מצפונה  כי בעוד זמן מה התאבד  רייכנבך בשוויץ.

     

     לפני  שבלום נעצר, הם נפגשים  בבית כלתו רנה הנשואה לבנו רובר, המגויס. ז'ן מתחננת לבלום  שהיא תבוא איתו לכל מקום  בו הוא יהיה, והוא מנסה   להניאה מכך, כי  לפי המצב  יש עליה שני פשעים , היותה יהודיה   ועשירה.  רנה לא רואה   בעין   יפה  את   היחסים ביניהם, אבל מנסה  להיות קורקטית.  וכשהוא נעצר פיזית, והיא לא מורשית לראותו  כי אינה נחשבת בת  משפחה, רנה  לוקחת על עצמה להיות דוורית  לחילופי המכתבים הרבים ביניהם.    הזמן עושה את שלו, המצב המקשה על ז'ן להתראות עם בלום, ועצם תלותה  ברנה, מקרב אותן אחת לשניה.  ז'ן  הנשאלת איך יכלה לעזוב את בנה ובעלה עונה :"פזיזותי השכיחה את אשמתי.אהבתי אותו יותר ויותר". בלום במכתבו :" אהבתנו משנה צדדים, אם כי איני  לצידך אני  איתך במחשבות  יום יום, המרחק בינינו מדכא" ועוד  :"אף אחד לא הביט בי כמוך. אני מעדיף להיות במאסר מאשר בחופש בלעדיך".. היא  :"אתה כותב כמו ילד  מאוהב".

  וכשנודע לה מאחת  תושבת הכפר , בו    שוהות הנשים ,שישנה דרך  להמלט  דרך הפירינאים לספרד, בלום  הודף את הרעיון.

"אני לא מתכוון  לברוח לפני משפט הראווה שעושים לנו " הוא מחבר את   "האני מאשים" שלו :  "המשפט הזה הוא לא  נגדי  כראש ממשלת צרפת, זה משפט על הרפובליקה   ".     כמי שנאשם   בגרימת המלחמה ובהיחלשותה של  צרפת,הוא  הופך את היוצרות ומאשים את  ממשלת וישיי  בראשות המרשל פטן. 

    המשפט הזה מכה גלים בכל העולם, בלום   וחבריו לממשל  מועברים  ב-1943 לבוכנוולד, ז'ן    מתגוררת יחד  איתו  במחנה בתנאים   אחרים מאשר שאר העצורים, והיא באמת לא מבינה לאן הגיעו " יש כאן ריח מוזר באויר, ותופעה משונה, יערות מסביבנו אבל אין כאן  ציוץ ציפרים " משם הם  מעוברים לדכאו.  

    לפני השחרור הסופי, מקיים בלום את הבטחתו לז'ן שניתנה  כמה שנים קודם "זוכרת שאמרתי לך  שאשא אותך לאישה כשהכל  ייגמר ונחזור להיות חופשיים ?  עכשיו הגיע  הזמן"... במחנה הזה משיא אותם קצין גרמני בעודו מושיט להם את הטבעות.

   ב-5 למאי  1945 הם משתחררים סופית. היא מקבלת את מזוודת בנה שנהרג  בשרתו בדוויזיה ה-2  בארדנים,   הסתבר כי נישא , אולם ההפתעה  היתה גמורה  כשיחד עם המזוודה נמסרת להם בסלסלת קש. תינוקת.

  אחרי מותו של בלום,  ז'ן נאמנה  לערכי בעלה  היא  מקימה  בית ספר להכשרת פרמדיקים לצעירים חסרי  השכלה

ולבוגרים   בהסבה מקצועית.

   וכדאי לדעת מאין לקוח שמו של הסרט "אני חולמת עליו" הרי זה שיר צרפתי של ונסן   סקוטו שכך  נאמר בו :"אני חולמת עליו,הוא רודף אותי בלי סוף דמותו בעקבותי קולו מרטיט נפשי "  שיר   כאילו  נכתב במיוחד לז'ן,אשה אמיצה, שכך  עונה בלום למי ששאל אותו  :היית אומר  שהיא אישה חסרת רסן, לא נשלטת ? תשובתו    היתה  : "מוטב לא להגיד כלום" במקרה הזה

הכלום הזה הוא עולם  ומלואו.

   

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר