 
|
מוות זה דבר מצחיק (לפי "סברי מרנן")
בעקבות קומדית המצבים של "סברי מרנן " עונה 6
מאת: מובי דיק 28/12/20 (21:43)
מאז 2011 אנחנו עדים לתוכניות צבעוניות בהם משפחת רוזן מול משפחת חסון מתערבבים בכל מיני סיטואציות מצחיקות הבנויות על חיי היום יום. זו משפחה עם ניחוח ספרדי-מזרחי והשניה ממוצא מזרח אירופאי. ויגידו כל המבקרים שכותבי הסידרה שרובי דואניאס ויניב פולישוק רותמים את השד העדתי למרכבתם. השד הזה אמנם קיים אבל כאן בסברי מרנן, הוא עטוף באהבה ובהומור בריא. אפילו בצילומי הפתיחה של הסדרות מובאים שתי המשפחות כקבוצה אחת המפולגת אלה לבושים בשחור והשניה בלבן. אבל יש לשים לב שבאמצע המחנות אחת הילדות הקטנות שמלתה חצויה שחור ולבן.
ואיך אפשר להבחין בין משפחת חסון לרוזן,פשוט מאוד. אצל החסונים אוכלים בשישי מז'לוף ואצל הרוזנים שניצלים.
הליהוק מצטיין בשחקנים מהשורה הראשונה: יהורם גאון,יונה אליאן-קשת,טוביה צפיר, סנדרה שדה, דביר בנדק,רותם אבוהב.
כמובן שבכל סיטקום מגזימים לכיוון הומור שחור אלא שאני ראיתי השבוע את הפרק שיכול לכפר על כל הפגמים שהטיחו בסדרה שנים.
מדובר על מה שקרה אחרי שריקי רוזן חזרה מהלוויה של חברה ותיקה, חסידה. היא מושיבה את בעלה פנחס ופוקדת עליו לקחת מחברת ולרשום : 'אחרי מותי, קודם כל שהמודעות תהיינה בכתב ענק" תוך כדי כך רואים על המסך את המודעות הרגילות שריקי מחליפה באחרות עם השם ריקי המתנוסס ומשתלט על כל הניר. עכשיו הגיע הזמן להדביק אותן ריקי:"טוב אדם לא יכול לעשות את זה,כי הוא עדין מדי, אז שי ידביק". לגבי מקום הקבורה, אני רוצה להיקבר במקום פרטי והגופה תהיה בתוך ארון מעץ פיני". פנחס נזעק : "תגידי את יודעת מה עולה ארון כזה, ומקום פרטי, זה בדיוק כמו לקנות וילה". על המסך רואים את בני המשפחה נושאים ארון עץ. ומה עם מוסיקה פנחס מציע :"אולי הרקויאם של מוצרט", ריקי "לא, זה שבלוני מדי". וככה שלב אחרי שלב ריקי מכתיבה ופנחס רושם.
עכשיו הגיע זמן "השבעה" ריקי: כשיגיעו כולם לסלון, תכבו את האור ותפתחו את הטלויזיה ". אנחנו רואים לפתע את ריקי על מסך הטלויזיה . "שלום לכולכם תודה שהגעתם ל"שבעה" שלי. רות אילן, קומי מהכסא " היא פוקדת, רותי מתרוממת. "את זוכרת שבשנת 1973 השאלת ממני את קערת הפיירקס?" רותי מניעה בראשה, לא זוכרת ריקי "אז עכשיו תרימי מכאן את התחת השמן שלך ועופי מהבית שלי" כך פולניה מחסלת חשבונות ישנים של מכרים וחברים .
עכשיו מענין מה יגיד המקטרגים על הפרק הגאוני הזה. הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל
רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן
גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.
אין תגובות למאמר
|
 |
|
||||||||||||||||||||||
| © כל הזכויות שמורות לפרשן 2021 |
בניית אתרים
|