שידור ב"זום " של דר' אביבית אגם-דאלי, חוקרת תרבות חזותית.
בשעה 20.00 התקבצו כמה אנשים שפניהם הוקרנו על מסך המחשב, מאמינה שהיה לכולם קשר לאמנות, כולנו הגענו עם קוד סודי שניתן לנו כמה שעות לפני השעה היעודה.
על המסך דר' אביבית,אישה יפה שפותחת : " ערב טוב אני דר' אביבית אגם-דאלי." היא מתחילה לתאר את מצב
התערוכות שלא יכולות להיות מוצגות כפי שהכרנו לפני הקורונה. "אז מה נעשה בינתיים, האם יצא משהו טוב מהמגפה הזו, כיצד להיות בשליטה בכל הנוגע למדיה הזו. התקופה הזו גורמת לאנשים לשבת ולחכות שהכל יחזור למה שהיה . אבל עלינו לדעת ושאנו בפתחו של עידן חדש. והוירטואליות שכבר מזמן כובשת חלק חשוב מחיינו ".
ועכשיו מתחילה אביבית באדרתה: "בעבר הייתי מרצה באקדמיה, אצרתי כ-40 תערוכות וירטואליות, כתבתי מעל 20
מאמרים בכתבי עת אקדמאיים בעברית ואנגלית. פרסמתי ספר אקדמי "מחוזות חפץ".
כאן היא מראה צילומי כתבים וחוברות וכמו"כ כמה מביקורות שהיא קבלה על הספר.
"אני חוקרת תרבות חזותית.בזמן הקורונה כבר אצרתי 7-6 תערוכות וירטואליות. בין לבין במשך 3 שנים עשיתי תערוכות
במקומות שונים בארץ".
"אז מה עושים? אני פונה לקהל יעודי הרוצה להיות מעורב במעשה האמנות, לסוחרי אמנות,רוכשי אמנות לאמנים ויוצרים, ה"זום" למשל הוא בהחלט פתרון ועוד טכנולוגיות שהיו שנים על המדף ויצאו מהבוידם והפכו להיות רלוונטיות,מצרך חשוב
בימינו אלה".
ואיך נגמרה הפגישה המוזרה הזו. לא יודעת, כי יצאתי אחרי 38 רגעים. ואני שואלת : מה זה היה צריך להיות
חוץ מרזומה נכבד שקבלנו שום דבר לא חדשת לנו דר' אביבית אגם-דאלי.