ניצן כהן במאי  זחוח ויהיר מציע לעינת ויצמן,שחקנית, מחוסרת עבודה,לככב בסרטים  קצרים. "התפקיד בול נולד עבורך".

   במשבצות המסך עולה  גלרית  שחקנים ידועים ויש כאלה  שפחות  ידועים .

היא : גבר ואשה אוכלים ארוחת בוקר.

הם (כל אחד בתור)  משהו   בתחת שלך לא ברור לי

                          יש לך יותר מדי פתחים.

היא  :  (שומעת בלי להגיב, הפנים משתנות בלי הרף )   שולפת אצבע מזרחית  ("קפוץ לי")

סצנה   הבאה : היא  : גבר ואשה לפני סקס שוכבים במיטה.

הם:  לא איכפת לי  אם חולבים את החיות.

       אני לא אוכל חיות .

היא : (לאחר  מספר משפטים ברוח  זו) נותנת בוקס למסך .............חושך

היא (צועקת  על הבמאי)מה  זה צריך להיות? אני  לא אומרת כלום חוץ מגבר ואשה אוכלים  ארוחת בוקר. לפחות שהיה לי מה להגיד.

הבמאי : גם השתיקות שלך  אומרות המון.

מתחילים  מחדש.

היא : גבר ואשה בסופר

הם : אולי זה יישמע לך מוזר אבל הרגע עברתי תחת בית השחי שלך

      הגפיים שלך  בלתי נסבלות.

      האוזניים

      התחת

      הפופיק.

היא  צועקת לבמאי :  מה זה הפאק הזה, מה  השיט הזה?

הבמאי  משתדל להרגיע  מנסה לפתות אותה לשחק הלאה. "יש לי   משהו   פילוסופי"

הם:  ברח לי  הגרוסמן,  פוק

       מה העמדה שלך  בענין הגרוסמן,  אופס

       אל תגידי  שלא הרגשת בגרוסמן , אופס

היא לבמאי:  או  שאתה   עובד עלי או שאתה  בחוסר מודעות. תדמיןן  שאתה אשה  ותכתוב לי טקסטים אחרים..

היא : מאוד לא התלהבתי מכל  זה, מאוד לא..

היא יושבת  במשבצת שלה,  ועל פניה   עוברים שלל כל  הרגשות  שהצטברו בה  לאורך כל   הפרקים .

זהו...... מסך

יש לתהות על כל התרגילים  שפתאום מקבלים  איזה תמריץ  ממקור לא ידוע הנותן לגיטימציה לכל  אוחז בעט , ואי אפשר שלא

לזהות את  הרוח  הנושבת מחדרי צט בהם גברברים מאחורי מקלדת מרשים לעצמם להכפיש את  המין הנשי.

למזלנו החליטה  ההנהלה להוריד את  התמונה הדיגיטלית  בשם "גר בשכונה" בהם מככבים  2 גברים ואשה ה"קבורים"  כל אחד  בשמיכתו הוא, מנהלים להם  שברירי שיחות  בנוסח סמואל בקט  ב"ימים מאושרים".