מס' צפיות - 978
דירוג ממוצע -
שתי ציירות שעבודתן נבעה מסיאנסים,טרנס ומהשראת רוחות.
עם סיום התערוכה "יש עידן חדש-על הרוחני באמנות" אוצרת רותי דירקטור במוזיאון תל אביב
מאת: מובי דיק 01/02/20 (08:55)

   אמה קונץ והילמה אף קלינט,בנות המאה  ה-20, האחת משוודיה השניה משוויץ. שיטות העבודה   שלהן היו מוזרות, אף קלינט תוך כדי סיאנסים ,אמה קונץ,בטרנס  עם מטוטלת,מד זוית ומצפן.

      הילמה אף קלינט נולדה ב-1862 בשוודיה .בגיל  20 התקבלה לאקדמיה לאמנות והיתה לאחת הנשים הראשונות שקבלו היתר ללמוד. אביה למד אסטרולוגיה, ניווט ומדע, כך שהיא היתה חשופה  לגילויים מדעיים.כל חייה היתה מעורבת  בתנועות

הספירטואליות. במשך  10 שנים נפגשה עם  4 אמניות שקראו לעצמן "החמש", נהגו לקרוא בתנ"ך ובברית החדשה. ציוריה גדולי המימדים 3.15X 2.34  בטמפרה על ניר מודבק, צוירו במחי מכחול. אלה היחידים שנושאי שמות :ילדות,נעורים, בגרות ,זיקנה. שאר העבודות הן  ללא הסברים.

    כמות ההספק  היתה מדהימה : 1200 ציורים ו-124 מחברות  מלאות ברישומים, אלה כמויות שהושגו בעזרת רוחות    שקראה להן בשמות.

   ב-1908 ביקר  בסטודיו שלה רודולף שטיינר מייסד תנועת האנתרופסופיה שהעביר בקורת על עבודתה ,ניבא ולא ידע מה

"בני זמננו לא יבינו אותך, את מציירת לעתיד". וכך היה..

    הילמה  היתה  חשוכת ילדים והשאירה את האוצר לאחיינה אריך אף קלינט,עם הוראה מפורשת שהן יוצגו רק אחרי 20

שנה ממותה. בגיל  82 נדרסה ע"י חשמלית. רק  כעבור 40 שנה   בשנת  2013 נחשפה בתערוכת יחיד בגוגנהיים כש- 600 אלף מבקרים  בה.  למעשה מי שגילה אותה היה מבקר האמנות אקה פאנט שהציג צילומים מהעבודות בכנס שנערך  בהלסנקי.

    עכשיו אפשר היה לומר שהיא ציירה מופשט שבזמנה לא ידעו ולא הכירו סוגה זו. האוביקטים הגדולים הצבעונים המאכלסים את   העבודות  שופעים  צורת נזילות הנפגשות ונפרדות  עם סימנים בלתי מפוענחים.

    אמה קונץ נולדה  ב-1892 וחיתה   בשוויץ באזור כפרי. מעולם לא למדה אמנות אבל רשמה מהטבע כשהיא מאמינה בכוחות טלפטיה וראתה ביצירתה כלי לעבודה  רוחנית. היתה הילרית שריפאה  אנשים.  עבדה  ליד  שולחן עם מטוטלת הקשורה לאבן ירקן, מד זוית ומצפן.   הציורים האלה   שורטטו על ניר מילימטר , בצבעי עפרון,  בצורות קליידיסקופיות ,כך שהיום אפשר  להגדיר אותם כ"מנדלות".

      מאחר ולא היתה נשואה העבירה את  העזבון  למטופל שלה  אנטון מאייר שלאביו היה מכרה  ומשם שאבה אנרגיה, מסלע

שקראה לו   AION-A תוך  שמוש  במונח היווני "ללא  מגבלות". עד היום  אבקה שהיא רקחה מאבן נמכרת בבתי המרקחת של שוויץ בצירוף ציור שלה.

  כן בלי ספק תערוכה יוצאת דופן בנושא הרוחניות באמנות, מאחר והיו עד 3  יוצרים  באותו מעגל, החלטתי להתמקד רק בשתיים שהיו  קרובות בגיל  וכן   באזור הצפוני של  היבשת, כשאני  יכולה לדמיין את שתיהן ,  כל אחת בביתה היא, . רכונות בשביסים   לבנים על ראשן, סביב מנורת שמן, עוצמות עיניים  וקוראות לרוח היצירה.  

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר