מס' צפיות - 217
דירוג ממוצע -
גאוני התעשיה הקולנועית לדורותיהם מציגים ב-1945 את "בכבלי השכחה"
על הסרט הבלתי נשכח "בכבלי השכחה"
מאת: מובי דיק 12/01/20 (22:12)

   ישנם סרטים אלמותיים שנוצרו  בשנים סביב טרום הקמת המדינה, ביניהם :""מרד הנעורים" "סוף  שבוע האבוד" "החלון האחורי" "חלף עם הרוח" ביניהם  תופס מקום של כבוד "בכבלי השכחה". הסרט המבוסס על ספרם של הילרי סיינט וגורג' 

סונדרס.

   יש לשים לב לאריות המדיה  שיצרו יצירת מופת שהיה מועמד ל-6 אוסקרים  אבל רק אחד מהם זכה. התסריט  עובד ע"י אנגוס מקפייל ובן הכט הסופר היהודי. ההפקה  של אחד האולפנים  האגדתיים :דיוויד או.סלזניק,הבימוי של אלפרד היצ'קוק והשחקנים

אינגרד  ברגמן וגרגורי פק. על תפקידו של   פק התחרו כמה שחקנים  כמו גוז'ף  קוטן וגו'ן בארימור.

   אחרי שהסרט "רבקה" של דפנה דה מוריה שיצא לאקרנים ב-1940 בקש הבמאי מסלזניק שיפעל עם הידע שלו בתחום הפסיכואנליזה ולכן שכרו פסיכולוגית  לסרט שהם עומדים להוציא שתהיה   על תקן יועצת טכנית.

    התוכן שמצולם בשחור-לבן הוא הצבע  ששלט בסרטי העבר מתאים במיוחד לנושא : בית חולים פסיכאטרי שמנהלו דר'

מארצ'יסון עמד לפרוש ואת מקומו תופס אנתוני אדוארדס שמשחק  פק. רופא צעיר  שמפציע ומרענן את  הצוות שרובו הגדול

הם רופאים  מבוגרים. הרופאה הצעירה  שנמצאת  היא  דר'  פיטרסון  שמשחקת  את התפקיד אינגרד ברגמן.

   המפגש הראשוני שלהם   בחדר האוכל  מניב קליק פתאומי  הכובש את שניהם באחת. אלא שמסתבר   שאנתוני  הינו מתחזה לרופא אחר, הוא מתנהג בצורה מוזרה ומקפיאה ברגע שהוא  רואה  פסים שחורים על רקע לבן.  פיטרסון מגלה זאת מהר ומנסה  בכל כוח האהבה  והמקצוע שלה לעזור לאהובה. כשהמשטרה מגלה  את התרמית  ומגיעה לבית החולים,הוא מספיק  לברוח. האשמה היא רצח של הדוקטור אליו אדוארדס התחזה.  פיטרסון  מגלה אותו בבית מלון ומשם הם  בורחים לביתו  של המנטור 

הזקן  שלה, שמבין  מיד  שיש בעיה  עם   אדורדס, שניהם  מנסים  לגרום לו שיכנס למין היפנוזה  וינסה לספר להם  את החלום

שהוא חולם כל הזמן. 

   החלום עצמו  בסרט   מצויר ע"י  סלבדור  דאלי : בחדר בתוך קזינו משחקים המסובים  במשחק ה-21.  הקירות מצוירים

עם  עינים  רבות. שניים מהשחקנים יוצאים  לגג הבנין שם נופל אחד מהם  לתהום, אבל החולם מרגיש שיש מישהו המסתתר

מאחורי  ארובת העשן ובידו גלגל. זהו  החלום. פיטרסון  לאט לאט מפענחת  ומוודאה מול  פק שאכן כך  היו הדברים.

   הם יוצאים  לאותו מקום  בו יצא אדוארדס לסקי עם אותו  דוקטור, שנרצח למעשה ע"י  מארצ'יסון המנהל הנוכחי של בית החולים..

   את הדברים האלה מטיחה  אחד לאחד  לפני מארצ'יסון, :"אתה הרגת אותו ,באקדח  כי הוא  גילה שרימית במשחק ,האקדח אמנם לא נמצא ליד הגופה  אבל האשמה נופלת על דר' אנתוני".

"נכון, זה  אני  הייתי והאקדח עכשיו מופנה אליך" אומר  מארצ'יסון אבל היא  פונה ממנו וצועדת לעבר הדלת. נשמעת יריה,הדוקטור  הפנה את האקדח  לרקתו.

   יש לציין שהמלחין שקבל את  ה"אוסקר" היה מיקלוש רוז'ה מוצאו  מהונגריה שהגיע כמו עשרות אמנים  לאמריקה אחרי ותוך

מלחמת העולם השניה, התערו והמשיכו  בפעולתם המבורכת  בארץ  החדשה. מוסיקת הרקע לסרט הזה מלווה במוטיב  מרכזי  את  העלילה בצורה  מושלמת.

 

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר