1.

לפרופ' דוד שמר. קראתי בעיון את תגובתך למאמרי ובכן,נכון היתה לי טעות כרונולוגית, אבל מכאן ועד לנגח אותי באימרה שלא אני כתבתי ולתת לדברים הבאים זוית מסולפת כגון:, " משונה ואף מטריד לקרוא ג€“ ועוד מפי כתבת-אישה ג€“ אמירה שוביניסטית, כגון "האבא היה אמור להגיד לבת שלו איך לכתוב מוסיקה, לאפשר או למנוע השפעות מוסיקליות כאלה או אחרון עליה. מה ההבדל בין זה לבין מה שעדיין ניתן לשמוע אצלנו בכבישים: "מי נתן לך רשיון? בעלך בכלל מרשה לך לנהוג?". ועוד להוסיף שזו כתבה הלוקה בחוסר מקצועיות ואף במיזוגניות, הייתי אומרת לפרופ' המכובד, נסחפת..

2.

לא, לא נסחפתי. אנחנו, האמנים, בהציגינו את פרי עמלנו בפני הקהל, חושפים את עצמנו לביקורת. ולא רק את עמלנו אנו חושפים, אלא את הנפש שלנו עצמה. כל מי ששמע קונצרט, קרא ספר, צפה בהצגה וכיו"ב ג€“ זכותו/זכותה להביע דעתו/דעתה על כך, ולי כאמן אין שום טענות למי שרואה ומעריך את מעשה ידיי באופן שונה ממני. דעתך היא שהמוסיקה של קאצ'יני היא מונוטונית ג€“ ואני מכבד דעה זו, על אף שאינני מסכים איתה כלל וכלל. ועם זאת, ישנה ציפיה ממבקר מקצועי ג€“ וככזה יש להתיחס לכל אדם שבוחר להביע את דעתו בפומבי ועל גבי כלי תקשורת (וזה כולל, כמובן, גם מגזינים מקוונים). על המבקר המקצועי, שאיננו רק מביע דעה, אלא אף מעצב את דעת הקהל (שקיומינו כאמנים תלויה בה!), להיות בקי במטריה שבה הוא דן. אתה מבקש להמעיט בחשיבות הטעות הכרונולוגית שעשית, ואילו בעיניי הטעות הזאת מעידה שאתה, בעצם, לא זו בלבד שלא טרחת לבדוק עובדות בסיסיות ומאד נגישות, אלא אף שאתה לא באמת מכירה את המוסיקה של התקופה, את שפתה ואת דרך התפתחותה. ולא היה בזה שום פגם אילמלא הוצאת את חוסר ההתמצאות שלך לקהל הרחב בבואך לפרסם ביקורת על מופע מוסיקלי-תיאטרלי. לזה בדיוק אני קורא חוסר מקצועיות. נכון, על הטעויות שלנו, בניגוד לאלה של הרופאים או של המהנדסים, אף אחד לא משלם בחיים. אין חוק נגד מעשה אמנותי או עיתונאי רשלני (אלא אם מדבור בחוק לשון הרע). אולם, מבחינה מוסרית, זוהי בהחלט רשלנות, והיא חמורה, גם אם איננה שפיטה.

בדבר הטענה השניה שלי ג€“ אני רק מבקש ממך שתענה לעצמך עם יד על הלב ובכל הכנות: האם היית אומר משהו כגון "איך זה שאביו של קרל פיליפ עמנואל, י. ס. באך הגדול, לא התעקש שהמוסיקה של בנו תהיה קונטרפונקטית יותר?", או "איך זה שאביו של דומניקו, אלסנדרו סקרלטי, גדול מחברי האופרות והאורטוריות באיטליה בתקופתו, הרשה לבנו להתעלם מהקול האנושי ורק לכתוב סונטות לצ'מבלו?"? אם תשובתיך תהיינה חיוביות, ובאמת ובתמים אין כאן שום קשר לכך שבמקרה של קאצ'יני מדובר בבת ואילו בשני המקרים הללו בבנים, אזי אודה שאני חולק עליך בכל הקשור ביחסים בין הדורות ובמידה הרצויה של השפעת האבות על היצירתיות והאינדיבידואליות של בניהם (או בנותיהם), אך אני ממהר לחזור בי מההאשמה שלי אותך בשוביניסטיות, ומבקש את סליחתך גם על כך שחשדתי בישרים.

בכבוד רב,

פרופ. דוד שמר

3.

כמובן שאני רוצה להתנצל על אי הדיוק הכרונולוגי ביצירתה של פרנצ'סקה לבין המוסיקה של המלחינים מונטוורדי וווליאדי. יחד עם זאת עלי לציין שלא הצגתי את עצמי כמבקרת מוסיקלית, ישנם סוגים שונים בעבודתם של עיתונאים. אני "מציירת" אוירה,התרשמות אישית וכללית של המתרחש בקהל השומעים וזאת אפשרי לקרוא בכל 220 הכתבות שלי ב"פרשן" לאורך 5 שנים.