מס' צפיות - 1364
דירוג ממוצע -
"זרים מושלמים" מסרט איטלקי להצגה ישראלית
בהבימה מועלית ההצגה בביומו של נתן דטנר
מאת: מובי דיק 13/07/19 (18:18)

    הסרט האיטלקי שנוצר  ע"י פאולו ז'נובזה, קבל בשנת 2016 את פרס האוסקר האיטלקי. ארז דריגס תרגם ועיבד:"הנושאים הם אוניברסליים,זוגות,סודות, יחסי הורים וילדים. אני  הוספתי נדבך לחומר שקיים בסרט,את האופיניות הישראליות, הסחבקיות,

מושגי  חברות מילדות ורעות  שנוצרת  בצבא". דריגס כנראה הצליח,הקהל שאג מצחוק.....אני לא.

    ארוחת ערב אופינית ל-3 זוגות נשואים וחבר רווק אחד, הופכת ל"זירת קרב" וירטואלית,  כששבעה כלי הנשק הם  הפלפונים האישיים. אחרי קבלת פנים עם צפחות לכל מי שנכנס "ומה נשמע, מה הולך", אחרי שהשיחות על ילדים דועכת,מציעה בעלת הבית " בואו נשחק במשהו, זוכרים את   סיבוב הבקבוק  "אמת או חובה?, אז נעשה משהו דומה  אבל מודרני. ישים כל אחד את הפלפון  שלו על השולחן, ומי שיקבל שיחה,ישים על רמקול וכולנו  נשמע ". נשמע ונעשה, אבל   מה כל אחד חושב  בליבו וחושש, זאת לא נדע. כל שיחה שנכנסת  מביאה בכנפיה משפטים מביכים המצריכים מבעל המכשיר להסביר עצמו לבן זוגו-זוגתו  " לא, זה לא כמו שאת/אתה חושב".

 

   בעל שמקבל  קריאה  ממוכר ש"העגילים שהזמנת מוכנים". למי הם מיועדים, לאשה ,למאהבת ? 

    הרווק  שהגיע  לארוחה בלי "החתיכה" שהוא סיפר עליה וכולם   סקרנים היו לראותה, מקבל  משימה מחבר שלידו "תראה, אני  צריך בעוד זמן קצר לקבל ממישהי צילום,אולי בעירום, האם תוכל   לקחת את הפלפון שלי   שבמקרה  הוא דומה בול  לפלפון שלך  ולהגיב  על הצילום כאילו  שהמכשיר הוא שלך?"  כשהלה  מהסס הוא מזכיר לו "אתה זוכר איך בתרגיל ההוא באוגדה  עזרתי לך  בניווט? אז  תעשה  טובה".  העיסקה נעשית וכשמתקבלת במכשיר   התמונה של אותה   אישה, כולם פוערים פה, "הו..הו, איזה שובב אתה".

   הקהל מתמוגג. בתחילת הערב יוצאת אחת מהנשים  לשירותים, מורידה את תחתוניה וזה לפני שידעה שהפלפון שלה יהיה  גלוי לאוזן כל. ואכן  עכשיו היא בצרה צרורה, כי היא מקבלת  צלצול אבל לא מעזה לענות. הקהל מסביבה דוחק בה, נו,,את חייבת להתקשר  ולראות מי זה. "היי איזו הפתעה, לא חשבתי שתתקשרי. האם את  עכשיו בלי התחתונים ?" לא צריך  לנחש  מה קורה  אחרי שיחה  שכזו.

   כך לאט לאט נחשפים הסודות הוירטואליים של כל אחד מהמשתתפים : לבעל הבית המארח, שהוא הולך לטיפול פסיכולוגי,למרות שאשתו היא פסיכולוגית,   מי שקיבלה שיחה מבית אבות  שחיכו לבואה, מיד הבעל   שאל : "מה יש לך לעשות ולבקר בבית האבות   אה, תפסתי,את רוצה  לסלק את  האמא  מהבית שלנו   ?"והחבר  הרווק  מתגלה  כהומו  שלא יצא מהארון. וכשמישהו מהחברים צועק :איך עשית את זה לנו, ולחשוב  שהתקלחנו עירומים ביחד בצבא, איזה פאשלה".

   הזוגות נפרדים  מבעלי הבית כאילו שהכל חזר לקדמותו, אבל הספקות,ערעור האמון כבר נטמנו בערב הזה.

    יותר ויותר אנחנו עדים להתעוררות  המדיה הזו  המניבה מדי פעם  הצגות וסרטים ותוכניות בנושא שרק ילך ויגבר.

    " החאן הירושלמי "  העלה  לא מזמן את  ההצגה "העולם האחר" של ג'ניפר היילי הדנה בוירטואליה על כל המשמעות שלה.

    לפי   תגובות הקהל שהיה ער לכל   פאנץ', ההצגה   הצליחה בלי ספק,  אבל אני  נשארתי עם חוויה של צפיפות דיבור  צעקני

בלי שום אתנחתא בין  לבין, לא פעם  סופי המשפטים התערבבו עם  צחוקי הקהל, ובטוחני כי כל   אדם  בקהל חשב לעצמו,זה יכול היה  לקרות גם לי.

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר