שתי בובות בגודל אנושי יושבות על ספסל בגן  אפלולי. היא אשה צעירה, הוא  בגיל דומה,שניהם בעלי חזות אסיאתית.

בובנאים הנטמעים  ברקע מובילים ומדריכים  כל תנועה וכל ג'סטה שלהם.

פניהם  של הבובות נשארים כפי שברא אותן דה בק.

   במשך 15 רגעים   אתה יושב בחדר  חשוך לחלוטין מנסה להסביר לעצמך  מה התכלית  שאליה התכנסנו לכאן.

   הו..הנה  התרחשות :הגבר מוציא חוט דק ומשחיל אותו לשרוולה של בת זוגתו. האם זה רמז להתחברות שתוביל אותם לשיא 

האינטימית ?  השיא הוא : נ ש י ק ה.

   השנים  מאפירות את שערם,היא גוססת  ומתה, מובלת  בעדינות על כפיהם של  הבובנאים. הוא קם מהספסל וצועד  באיטיות

על  מצע העלים  היבשים  על סף בריכת הנוי בצל עצי היער.

   אופ....הגברת חוזרת לספסל, הבובנאים מדליקים  לה סיגריה ושוב בלי התראה, בלי פאוזה, הכל חוזר מהתחלה.

   אז מה היה לנו כאן? בובות כמשל למחזוריות החיים ? מייצג ממושך  של 15 רגעים תפור בגסות המפספס כנראה איזו שהיא מטרה.