מס' צפיות - 1334
דירוג ממוצע -
1748תיאטרון דימונה-דימונה אהובתי
מחלזה עם פיזמונים שכתבו תושבי דימונה
מאת: elybikoret 27/04/19 (19:52)
 
 
1748תיאטרון דחמונה-דימונה אהובתי
צילומים-אלי ליאון
 
דימונה היא עיר במחוז  הדרום בישראל וממוקמת ברמת הנגב בגובה 550 מטר מעל גובה פני הים.היא נמצאת במרחק של כ 140קמ מתל אביב.מתגוררים בה נכון לסוף 2018 33.666 תושבים.
היא הוקמה בשנת 1955 כאשר הובאו למקום 36 משפחות מצפון אפריקה.כחמש שנים לאחר מכן למקום באו עולים ממזרח אירופה .הקמת העיר היתה מלווה בפסימיות גדולה וקראו לה'דמעונה' כי כל אחד שהחליט להתגורר בה בכה על החלטתו זו.
עם הזמן העיר התפתחה ושגשגה.במרוצת השנים עם העליה מבריה'מ ורוסיה הגיעו הרבה עולים משם.
 
ב2009 הוקם בה תיאטרון דימונה שעבר למשכנו החדש לפני כ 8 שנים ופועל גם כמעבדת תרבות למען עידוד היצירה בפריפריה.הוא הוקם בעזרת מפעל הפיס והיום הוא מכיל כ120 מקומות כאשר אין בו במה כמקובל והשחקנים מופיעים במרכז השטח הפנוי.
הוא זוכה למימון מעירית דימונה,המשרד לפיתוח הנגב והגליל ומשרד התרבות והספורט.משנת 2016המנהל האמנותי של התיאטרון הנו אורי וידיסלבסקי.חלק גדול משחקניו מתגוררים במקום.
ב2010 הוצגה ההצגה הראשונה 'צירי דגים'בהשפעת ברכט ומאז הוצגו הצגות רבות.
מעטים האנשים חוץ מחלק מתושבי דימונה היודעים על קיום התיאטרון וההצגות שהוצגו בו עד היום.
 
בצדק או שלא בצדק תל אביב הנה בירת התרבות של ישראל.
יש האומרים לגבי תיאטרון שאם הוא לא מציג בתא הוא כאילו ולא קיים כי אף אחד לא יכתוב עליו ,אף אחד לא ידע עליו  פרט לחלק מהתושבים שם שוכן התיאטרון ולפעמים גם זה לא.
כמובן שזה לא טוב.זה לא הוגן.זה לא תרבותי כי לפעמים בתיאטרונים אלו שאינם מציגים בתא יש דברים יפים ועומדים על רמה גבוהה.
 
יפה עשתה הנהלת תיאטרון דימונה שהזמינה את העיתונאים לבקר בהצגה בתיאטרון בדימונה.היא העמידה לרשות העיתונאים הסעה ונקבעה הצגה מיוחדת לכך אך כוונות טובות לחוד וביצוע והתיחסות לחוד.
נקבעה פגישה בשעה 18.00 .עשיתי את כל הסידורים וביטלתי כל מיני דברים כדי להגיע בזמן.ההסעה יצאה ב18.30 הנהג לא כל כך ידע את הדרך והגענו כמה דקות לפני התחלת ההצגה.במכונית שהועמדה לרשותנו לא ראיתי פנים מוכרות לי אותן אני רואה בבכורות אחרות המתקימות בתא.
עשיתי את כל ההכנות לנסיעה ,דחיתי אירוע שהיה לי אותו ערב וסידורים אחרי הצהריים והגעתי קצת לפני השעה 18.00.נאלצתי לחכות עד 18.30 כי האוטו חיכה לאינני יודע מי .במכונית  חוץ ממני היתה חבורה של קרובי משפחה של השחקנים .הגענו כאמור כמה דקות לפני התחלת ההצגה ובקושי הספקתי ללכת לשרותים.הכיבוד,שכנראה הוכן מראש,לא נשמר עבורנו ולא  היה דבר .הסתפקתי בכוס קפה ללא חלב כי גם הוא נגמר ולא הצלחתי ללגום יותר מלגימה אחת כי אי אפשר היה להכנס לאולם עם הקפה והיתי צריך להחליט או קפה או הצגה.כמובן שבחרתי בהצגה.התבוננתי בקהל שהיה בהצגה וגם שם לא ראיתי פנים מוכרות..מאחר ונכנסתי עם התחלת ההצגה ישבתי במקום לא כל כך טוב כי לא נשמרו מקומות לעיתונאים או ליתר דיוק לעיתונאי שמצא לנכון להגיע...
 
ההצגה היתה יפה ונהנתי.ביקרתי כמה פעמים בתיאטרון בעבר וידוע לי שיש בו כשרונות .
השירים להצגה שראיתי נכתבו על ידי תושבי דימונה.
הביצוע היה טוב מאוד,הבימוי היה בתאם.
ההצגה הועלתה בתקציב דל ,באמצעים צנועים אך בחיבה,בטוב טעם ובאהבה לתיאטרון.התפאורה היתה צנועה,האביזרים בהתאם,הבמה היתה ללא מסך אך היה רצון להצליח ,רצון להופיע ,רצון לשחק וזה הורגש בהתלהבות של השחקנים ובביצוע הטוב.
 
הגעתי הביתה בסביבות אחרי חצות כי ההסעה לא הסיע אותנו חזרה מיד אחרי שההצגה נגמרה כי כנראה קרובי המשפחה דיברו עם השחקנים -קרוביהם.
 
האם כל המאמץ להיות שש וחצי שעות כדי לראות היה כדאי .כדי לראות הצגה בדימונה -התשובה היא כן כי ראיתי כישרונות,לא זילזלו בתיאטרון .אך בכל זאת אחשוב פעמיים  בפעם הבאה אם להצטרף .
 
וכעת כמה מילים על ההצגה שזו בעצם היתה המטרה העיקרית.
 
קודם כל נוכחתי לדעת שהאמירה שציתטטי למעלה לא נכונה.התיאטרון חיי,קיים ופועל יפה למרות שאינו מופיע בתל אביב.
 
'דימונה אהובתי 'הנהו מופע מוסיקלי שמספר על דימונה דרך שירים שכתבו התושבים.יש המתארים את הקשיים בהתחלה,יש התארים את החיים בעבר ובהווה.הכל מתואר בשילוב של מוסיקה,מנגינות מאוד יפות,מילים כדורבנות,משחק מצויין,וידאו ארט שאין היום הצגה בלעדיו, וכל זה מבוצע על ידי שבעה שחקנים כולם שיחקו מאוד יפה.
 
התכניה של ההצגה היתה מלאכת מחשבת וכללה את תמליל כל השירים ששמענו וכנראה גם אחרים שנכתבו כולם על ידי התושבים אך לא פרטה מי שיחק בתפקיד מי .על כן אינני יכול להתיחס לכל אחד מהשחקנים בנפרד כי אינני מכיר אותם לפי השמות.
השירים ששמענו נכתבו על ידי פרופ אבי בסר,ניסים ברכה,מאיר סיבוני שרה מלול ,ערן טורג'מן וקובי ויצמן.
הרוח החיה ,ולא רק הוא ,היה המנהל האמנותי אורי וידיסלבסקי שהרעיון לכל מה שראינו היה שלו.הוא ביים בכשרון רב,כתב את המוסיקה לשירים ועיצב את התאורה.על הכוריאוגרפיה היה אחראי ניר בן גל.ועל הוידאו ארט נירי לוי.תלבושות היפות ויצו דימונה
השתתפו בהצגה השחקנים הבאים;חנית כהן מור יוסף,קובי ילוז,אלה נעון,ענבל מילא,עידו שנצור .ברק שרון ודני שפירא.כולם היו טובים מאוד-מי יותר ומי פחות אך כולם כישרוניים ומלאי מוטיבציה.
 
איך בא הרעיון לעשות הצגה כזו .התיאטרון פנה אל התושבים ,הוגשו הצעות רבות ומהם נבחרו שישה יוצרים שהכוונה היתה שהם יציגו את הלך רוחם של התושבים בעבר ובהווה ויספרו על העיר מזויות שונות.
תמטרה היתה להראות שהתושבים למרות הקשיים בהתחלה אוהבים את דימונה .השירים הם על נושאים שונים ומבטאים את הרגשת התושבים  בזמנים שונים על קיפוח,הפליה,כעס,שמחה,הצלחה,כבוד ואהבה בעירם.
גם הם חלק מתושבי ישראל ,גם הם ישראלים כמונו ולא צריך להיות הבדל בהרגשה של איש דימונה ואיש תל אביב.
 
לסיכום;נהנתי מהביקור בהצגה למרות התקלות הקטנות ומציע לכל מי שרוצה לדעת מה הרגשתו של איש דימונה ,לעשות מאמץ ולראות את ההצגה.המאמץ שווה.
 
לראות או לא לראות;הנאתי היתה שלמה וממליץ עליה מכל הלב.למדתי הרבה וטוב שהמילים הודפסו בתכניה כי קשה להתעמק ברעיונות  תוך כדי השירה.
 
נכתב על ידי elybikoret-אלי ליאון, 20/4/2019 10:04
 
 
 
 
 
אלי ליאון

elybikoret@gmail.com

www.elybikoret.022.co.il

03-6856786
0542493488
עיתונאי-מבקר אמנות
תיאטרון,מחול,מוסיקה,קולנוע,פנאי

חבר אגודת העתונאים של תל אביב
ותא המבקרים שליד האגודה
מנהל קהילות התרבות והפנאי-אתר  מוטקה

מבקר התרבות של אתרי דעתון והפורטל שלי

מבקר גם באתרים עסקים,ק. דה מרקר.תפוז.פרשן

Word press

 

הכותב הוא הבלוג יעסוק בביקורת שלי ורשמים אישיים שלי של הצגות תיאטרון מופעים אופרה בלט קונצרט וכו הכל קשור למוצג על בימותינו כאמור הכל רשמים אישים בלבד אשמח לקבל רשמים של אחרים

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר