ספרו של אדוארד קריצלר "שודדי ים יהודים בקריביים" מגלה לנו
פן נסתר על יהודים שברחו מספרד ופורטוגל והקימו מושבות בעולם החדש
הכל התחיל בתשעה באב,ביום בו גורשו יהודי ספרד ופורטוגל בשנת 1492,ביום זה כריסטופר קולומבוס ,שהיה לפי הדעות יהודי מומר, מפליג למערב ומגלה את ג'מייקה במסעו השני. הוא מצויד במפות ותרשימים שהכין האסטרונום אברהם בן זכות.
בן זכות הוא אחד מבין היהודים הראשונים שהתמחו בשרטוט מפות ,שיכללו את מכשירי הניווט והלוחות האסטרונומיים
כך שגם וסקו דה גמא,פרדי קברל ואמריגו וספוצ'י נעזרו בנווטים יהודים.
הסופר שהתגורר בג'מייקה גילה תוך שהוא מעיין בספרי הספריה הלאומית, "אוצרות" בדבר ההתישבות היהודית ביבשת
החדשה. "הכי מסקרן היה כשמצאתי את יומנו של שודד הים ויליאם ג'קסון בו הוא כותב כי בשנת 1643 עם פלישתו לג'מייקה הוא מוצא בירה נטושה פרט לפורטוגלים מעטים בני האומה העברית שהבטיחו להראות לו את מקום מחבוא הזהב הספרדי". כמו כן מוסיף הסופר כי לפני מקורות מתועדים , האי שנכבש לפני הכיבוש האנגלי בשנת 1655, היה בבעלות משפחת קולומבוס והיווה מקלט ליהודים רדופי האינקוזיציה.
יש לדעת כי חלק גדול של ניצולים מצפרני האינקוזיציה בספרד ופורטוגל, הגיעו להולנד, הם מצטיינים כסוחרים וחופש הדת שהיה להם, איפשר להרחיב את הקהילה היהודית עד כדי שאמסטרדם כונתה בפיהם כ"ירושלים החדשה".
קשרים ענפים דתיים ומסחריים היו ונשמרו בין ההולנדים היהודים לאלה שהרחיקו עד לעולם החדש למצוא מנוח לרגליהם מפני האינקויזיציה.
במשך 4 עשורים עסק קריצלר באיסוף מסמכים רלוונטים כדי להוציא לאור פרק בלתי ידוע בתולדות ההיסטוריה היהודית
שגלתה מאירופה וחיפשה מקומות חדשים כדי להיות ולחיות בשקט. ומאחר שאף שם לא הניחו להם ועם חלוף המשטרים וכיבוש האי כל פעם מחדש ע"י מעצמות כמו אנגליה, ופורטוגל, נאסר עליהם להתישב בגלל דתם,הם הציגו עצמם כנוצרים חדשים, לא בחלו בשום מקצוע כדי לשרוד ועל כן היו כובשים,מגלים, בוקרים ,שודדי ים, הם גבו מיסים מקברניטי האוניות, חלוקות רשיונות לשודדי ים, ואף היו מעורבים בסחר בעבדים אפריקאיים. היהודים מפאת כשרונם וקשריהם עם קהילת אמסטרדם, שלטו במה שנוגע לסחר הבין ימי. הם ידעו על מהלכי הספינות,מה מכילה כל ספינה, ולאן פניה מועדות.. בעזרת תכתובות מוצפנות העבירו את הידיעות החשובות האלה לאחיהם באירופה.
הם התעשרו וחיו בפאר עד כדי שגבאי בתי הכנסת אסרו על משחקי קלפים בימי שישי מאחר ורבים לא פקדו את בתי הכנסת לתפילת שבת.
לעיתים עברו עשרות שנים עד שהאינקויזיציה היתה שולחת זרועות ומגיעה לארצות כמו ברזיל,פרו,בוליביה.
ושוב נראו "חגיגות" האוטו דה פה. במקסיקו בשנת 1528 התקיים הטקס הזה לראשונה, ב-1635 מושמדת הקהילה בלימה,ושוב ב-1642 חוזרת העלילה במקסיקו.
וחוזר חלילה, היהודים חוזרים ו"כובשים" שוב את הערים מהם גורשו והורחקו. הם הופכים להיות חלוצים בכל הנוגע להקמת מזקקות סוכר, גידולי דגנים,קפה ותה. בתחילת המאה ה-16 הם הגיעו לדרגות ממשל גבוהות ביותר כמושלים,סגני מושלים ועוד.
הפיראטים היהודים היו או למשל נחשבו ? היו גם היו .שמואל ויוסף פלאח שבנוסף להיותו רב, היה שודד ים אפריקאי
שלכד ספינות ספרדיות. ספינותיהם נשאו את השמות "שמואל הנביא" "אסתר המלכה" או "מגן אברהם" כן ידוע סינאן המכונה "שודד הים היהודי הגדול" יד ימיני של ברברוסה. הם תקפו ובזזו את הצי הספרדי,כרתו בריתות עם בעלי כוח אירופאי כדי להבטיח את בטחונם של יהודים החיים בסתר.
לאורך הספר כחוט השני עוברת תעלומה היכן נמצא האוצר,מכרה הזהב שהיה בידיו של קולומבוס. האגדה מספרת כי אחרי שנעזב עקב מרידות של אנשי צוותו, הוא הפקיד את המכרה בידי בעל בריתו אינדיאני משבט קאסוק.
הרפתקאנים שונים ניסו לגלות את המקום, ביניהם האחים כהן אברהם ומשה שאף רכשו שטח אדמה גדול כדי לכרות
ולמצוא בו את האוצר האבוד. ציוני דרך למציאת המכרה כתובים בצופן גאוגרפי שנמסר ע"י דון הרמין "הזהב נמצא קרוב לפני האדמה ומחליק במורד הנהרות". הכתב הזה מוצף בסימנים ומספרים כך שקריצלר מזמין כל קורא לפענח את הצופן
ולהצטרף למסע הדון קיחוטי ,לעבר מכרה הזהב האגדי של קולובוס.