שם התערוכה  הושאל מדבריו של שארל  בודלר "ציירי החיים המודרניים , ובמודרניות  כוונתי למה שהוא בן חלוף, זמני,מקרי".

      הסופר בודלר בוודאי התיחס לזמנו הוא, אלא שיצירותיהם של אמנם שפעלו  בתחילת המאה   ה-19  עד לראשית המאה  ה-20 נחשבו לציירים מורדים,פורצי דרך  ואולי  גם   ליוצרים שעבודותיהם  יגוזו עם השנים. אולם בחלוף הזמנים אנחנו היום גאים לראות את העבודות  האלה, להתבשם מהם לחוש את קצב החיים של אז, הזורמים לאיטם, מתאחדים עם הנוף והטבע.

      50 עבודות של  35 אמנים ששייכות  למוזיאון פילדלפיה לאמנות עשו דרכים מבנינים קלאסיים,עטורי עמודים קורנתיים למוזיאון תל אביב,המודרני חד הזויות והלבן, והקהל הרב עולה  במעלות "חגית" כמו  למקדש מעט.

     35 ציירים גברים ו-2 ציירות שאת ציוריהם אנחנו מכירים  מספרי האמנות תלויים כאן  במרחק נאה זה מזה

משאירים ספייס ,לנשום  ולהתרגש מכל אחד מהם.

    כאן  אפשר למדוד את כל זרמי האמנות לדורותם: מסימבוליזים,פוסט אימפרסיוניזים, אר-נובו,פוביזים,קוביזים,פוטוריזים,

דאדא,קונטרוקטיביזים וסוריאליזים.

    כל סגנון והכוכבים שלו: רנואר,סזאן,פיקסו, סלוודור דאלי, מגריט,בונאר,ואן   גוך וחיים סוטין. והציירות ברת מוריסו ומארי לורנסון.  כל מוזיאון המכבד עצמו שומר באוצרותיו אוספים של נדבנים שהקדישו חייהם לרכישת יצירות אמנות ובמותם הורישו

אותו לטובת הציבור.

      בתערוכה זו  שולטים  העבודות הנפלאות שרכשו הזוג ארנסברג וולטר לואיס,משורר ואשתו הפסנתרנית לואיז,  שהתגוררו   בהוליווד,קליפורניה. עקב התידדותם עם האמן מרסל דושאן  אנחנו  זוכים לראות את היצירות  כאן בישראל וכמעט לגעת בפסל האבן של ברנקוזי "הנשיקה" או  באחת הפוזיציות של  רקדנית הבלט שהונצחה ע"י דגה