כשהתסריט עדיין היה בחיתוליו לא כול היה אבי נשר לשער שרוח בנו שנהרג בתאונת דרכים מחרידה תהיה נוכחת=נפקדת
בגוף הסרט.
כי כאן אנו מודעים לשתי משפחות שהאהבה שלהם לבנם/בתם תקח אותם בסערה אובססיבית מעבר לחיים שקטים.נורמליים.
הסרט מתחלק לשניים: באחד הורים גרושים עם בת יחידה שעומדת להתחתן לאברך חוזר בתשובה.המשפחה האחרת,צעירה,
אף היא עם ילד יחיד, קטין, איזי,שנקרע בין ההורים שכל אחד מושך לצד האחר, ושניהם מאשימים שהצד הנגדי הוא הוא הלא נורמלי.
(יובל סגל ) המשחק כפסיכולוג, חוזר מארצותת הברית ומשתכן אצל אביו אף הוא פסיכולוג (ששון גבאי) שמטפל במשפחה
הצעירה . אשתו הגרושה של סגל (מאיה דגן) דוחקת בו שירגל אחר החתן המיועד ,החוזר בתשובה, שהעיד שהפסיק להשתמש בסמים.
"לא ייתכן שניתן לילדה להתחתן עם מישהו שאין אנו יודעים עליו מי הוא באמת ועוד בעיקר שהיא נכנסת לעדה
חרדית" בין לבין תופס סגל את מקומו של האב בטיפול הזוג הצעיר . מאחר והבעל מעיד כי אשתו שירי (שרה) מטורפת ובין היתר היא לוקחת את הילד לטקסים פגניים. היות והכלה היא ג'וי ריגר, מתחבבת על שירי, הן נוסעות יחד ליער הרחק
מירושלים, לטקס,יחד עם הילד. ובעוד הן עושות דרכן ,סגל ודגן,נוסעים אחריהם ורואים את מקום הטקס. וכאן אנחנו חוזים
בתהליך מפחיד בו הנמצאים באוהל לבושים בכעין שק, רוקדים באקסטזה סביב האלה עשתורת.
באותה עת מרגלים סגל ודגן אחר האברך הנכנס לבית מרקחת במזרח העיר, ובלי מרשם מהרופא יוצא עם כדורים המשמשים תחליף לסם. אחרי התלבטויות הם מגלים לבתם את האמת..והיא כמובן בשוק ובעצם מאשימה אותם שהפריעו
לחייה.
השלב הבא עובר לראות מה קורה למשפחה הצעירה. האב "חוטף" את הבן ומסתתר איתו במנזר כשברשותו אקדח. הנוגעיםג בדבר קוראים למשטרה ואלה מגיעים ומחזירים את האב והבן לשירי. וכשכולם שם חוקרת שירי את ג'וי האם היא הלשינה למשטרה, זו מהססת אבל משקרת, "לא אני לא הודעתי למשטרה.." עוד שקר שמתווסף כאן לשקרים שהאב סגל בעצם הגיע לכאן לא בגלל בתו שעומדת להתחתן, אלא הסתלק והשאיר את השותפה שלו להתמודד עם רשויות החוק, היות והוא "עיגל" נתונים שקריים לגבי פרויקט שהם עובדים עליו.
היו מי שחשבו שעיקר הסרט הינו מטאפורה של "עקדת יצחק" שהרי הילד איזו (יצחק) ואמו שירי (שרה) יכולים לשמש
כרמז. אני בכל אופן לא פזלתי לכיוון זה, יכולתי רק להנות מחוש ההומר שהכניס ששון לסרט רציני זה.
כל אחד מהשחקנים עשה את תפקידו נאמנה אלא נראה שכל אחד היה מנותק איך שהוא מהעלילה. הצילומים היפים
שהפיק מישל אברמוביץ מסימטותיה היפות של ירושלים, ריככו את החויות הכמעט לא נתפסות של הווה מסובך.