כבוד גדול נפל בחלקה של אשדוד, הטנור המפורסם בעולם הידוע כשליש מ" שלושת הטנורים ": לוצי'אנו פברוטי ופלאסידו
דומינגו, היווה את השיא של פסטיבל מדיטרנה הנפלא שהתברכה בו העיר אשדוד.
קאררס שהופיע עשרות שנים על כל במות האופרה בעולם, השתתף בסרטי קולנוע וטלויזיה, באמתחתו פרסים לאין ספור, מהגראני ועד אוליבר הבריטי,עבד עם המנצחים הידועים בעולם:הרברט פון קריאאן, קלאודיו אבאדו, ריקרדו מוטי וזובין מהטה.
כשחלה במחלת הלוקמיה והבריא ממנה, חברו אליו שני חבריו הטנורים ובמשך 13 שנים הופיעו יחדיו על מנת לגייס תרומות למלחמה במחלה הזו.
קאררס בן ה-71 מתכונן בסוף אוקטובר השנה להופיע בסבב הופעות בסופיה ובודפסט, כך שישראל אולי ראש החץ לקראת המופעים האלה. הוא היה כבר כאן ולכן אימרתו "ישראל מעוררת בי חוויה רוחנית" מקבלת משנה תוקף.
ביום המופע ,בעוד הערב פורש כנפים לעבר האופק,הים הנראה מכל מקום באמפיתאטרון הענק, נבלע בחשכה ואורות הכרך נדלקים באלפי עיניים, או אז פוצחת תזמורת ירושלים עם 70 נגניה בניצוחו של דיוויד חימנז, עם "הנערה מארל" של ביזה.
קאררס בצעד מתון מגיע למיקרופון מלווה במחיאת כפים מקהל המונה מאות וגודש כל פינה וכסא. הוא בשיער לבן מלא,חיוור פנים ורזה פותח ב-3 שירים נפוליטניים. אחריו מגיעה דניאלה לוגסי, שגדלה באשקלון, כוכב עולה באופרה הישראלית.
כסופרן לירי עם מראה בלונד זוהר,בשמלה שחורה זרועה פייאטים,עם שסע המגלה רגל ארוכה, נותנת את הצבע והנעורים לערב זה. הרפרטואר שלה מתאים לשלו, מוסיקה קלאסית קלה: "סאמר טיים" של פורגי ובס, "איי אם פריטי" מהמחזר "סיפור הפרברים" של לאונרד ברנשטיין, או "הללויה" של לאונרד כהן.
בין לבין התזמורת מנעימה את הוולס הידוע של שוסטקוביץ ומאפשרת ללוגסי להחליף שמלה , לבנה גדושת פאייטים, חשופת כתף ושוב אותה רגל. מפעם לפעם הם חוברים בדואט צרפתי,או בסרסואלה ספרדית. הקולות המשתלבים משלהבים את הקהל העונה במחיאות כפיים.
מי שמופתע שהחומר האופראי חסר כאן, היה צריך לדעת כי קאררס בשנים האחרונות בהופעות פומביות, מעדיף את המוסיקה
הקלאסית הקלה מאשר את המוסיקה הכבדה האופראית, זו שעשתה אותו לאייקון טנורי.
זה היה בהחלט ערב ייחודי, בלי עקיצות יתושים,כסאות נוחים המאפשרים מעברים,השיפועים בזוית נכונה נותנים מרחב לראות את הנעשה על הבמה מלאת האורות ובקישוטי פירוטכניקה נסבלת.
ויוה מדיטרנה, ויוה לעושים במלאכה.