ביקורת: הזמנה לרצח – לראשונה בישראל המחזה של אגאטה כריסטי –בית צבי בר"ג

מאת חיים נוי

הזמנה לרצח הוא מחזה בלשי העולה בבית צבי ברמת גן ,פרי עטה של מלכת ספרי המסתורין אגאטה כריסטי  .

ההצגה עולה בפעם הראשונה בישראל והתוצאות הן עם ניחוח אנגלי מסורתי, הצגה שחובבי כריסטי ישמחו לצפות בה וכמו תמיד אצלה, הסוף הוא הפתעה מוחלטת. 

לאגאטה כריסטי היו וישנים מעריצים רבים וידועים חובבי הסגנון הזה שאוספים בקפדנות את כל ספריה ובקיאים בכל עלילות הרצח והתעלומות המסועפות שבהן התמחתה כריסטי. לזכותה ייאמר ש-78 הספרים שלה ועוד מחזות רבים וסיפורים קצרים, אינם ספרי מתח רגילים, אלא מהווים רומנים השזורים אהבות ועלילות סוערות ובהן מתרוצצים גיבוריה , רובם ככולם תושבי עיירות קטנות בבריטניה שאת פיצוח התעלומה מתכבדים לפתור בשנינות רבה הבלש המפורסם הרקול פוארו או הקשישה החביבה גברת מארפל. מיס מארפל היא גם גיבורת ההצגה הנוכחית, שנקראה בשעתו בעברית "מודעת הרצח".

העלילה עוסקת במעונה של לטישה בלקלוק שם מתארחים דמויות שונות ומגוונות, שייתכן שחלקם אינם מי שהם מתיימרים להיות. בוקר שישי אחד נסערים התושבים, כאשר בעיתון המקומי מתפרסמת מודעה , המבשרת כי רצח עתיד להתרחש בביתה של בלקלוק, באותו היום בשעות הערב. מובן שלאירוע שכזה מתכנסים כל באי הבית וסקרנים מהכפר, ובראשם מיס מארפל החביבה, היודעת לפתור תעלומות מורכבות ומסובכות, יותר טוב מכל חוקר משטרה.  מיס מארפל היא קשישה בריטית , רווקה, שהופעתה החיצונית אינה מסגירה את כישרונה לקלוט רמזים ולגלות את האמת על סמך הכרת המוח האנושי.

התוצאה של אותו ערב היא שגבר שזהותו מתבררת לאחר מכן, מתפרץ לבית, מאיים על הנוכחים – אך נורה למוות על ידי אחד מהדיירים.

בלילה הבא , נרצחת גם חברתה של בעלת הבית .

המפקח קרדוק ועוזרו נקראים לפענח את התעלומה, אך מי שפותר אותה לבסוף היא מיס מארפל , כמובן והפושע שאיש לא העלה את זהותו על דעתו, נעצר ומובל לכלא.

אציין כי קראתי את הספר עוד בנעורי ולכן ההפתעה לא הייתה עבורי משמעותית, אך בהחלט יש לציין את ההפקה המכובדת והראויה שרקח הבמאי הוותיק סלבה מלצב שאפילו אחראי לתפאורה, לפי מיטב המסורת הבריטית.

ההצגה קצת שונה מן הרומן המקורי, שבו ישנם דמויות נוספות וגם קיצור והשמטות- אולם היא קולחת ומותחת ומעל לכל מבוצעת בהצלחה רבה על ידי להקת השחקנים הכישרונית.

מיכל לוינטון מגלמת את לטישה בלקלוק והיא מושלמת בתפקיד ומקרינה אצילות בריטית הולמת. מיכל היא שחקנית מצוינת.

ליאור בן יהודה מגלמת את דורה, חברת הנעורים של בעלת הבית ומשחקה מוצלח מאוד ומהוקצע.

טל סגל מגלמת בהצלחה את האחיינית ג'וליה ועימה משחק יפה מאוד גל זילברמן כאחיה, פטריק.

אלונה לובנברג מקסימה כפיליפה, מעצבת הגן, ומשחקה מוצלח מאוד ומקצועי.

גבריאלה שטרנפלד טובה מאוד כגברת סווטנם ומשחקה קולח ומוצלח. איציק מלמד משחק טוב מאוד את בנה, אדמונד.

דור לוי מגלם באורח יפה את הסמל וגם את הנרצח.

אלי אשכנזי גונבת את ההצגה בתפקיד מיצי, המבשלת הנוכריה, המשליטה את גחמותיה על כולם ומשחקה הוא נפלא ורווי משחק קומי ומשכנע.

ניר לוגסי מוצלח מאוד כמפקח קרדוק . משחקו הוא מבריק .

נעמה פורת מצוינת כמיס מארפל והיא כובשת את כולם במשחק משכנע ומקצועי.

הבמאי סלבה מלצב  אחראי להצגה הקלילה והמעניינת וכמו כן הוא אחראי לעיצוב הבמה. יש לציין את התפאורה במיוחד, כיון שהיא מעוצבת כחלל בית בריטי טיפוסי עם  סלון אנגלי מדויק .

תשואות מיוחדות מגיעות לנטשה מנטל על התלבושות המופלאות והמתחלפות, בעיקר של הבנות, סגנון שנות הארבעים, נאות ויפות.

אביהוד תדהר אחראי לנוסח העברי הקולח והעכשווי המוצלח.  עיצוב התאורה של ליאור מיטל ראוי ומשובח ויש לו תפקיד משמעותי בעלילה.

אפי שושני אחראי למוזיקה המקורית המקסימה.

סלבה מלצב ביים הצגה בידורית , נטולת יומרות וקולחת. השחקנים כולם מגישים משחק אמין בהפקה של הצגה אנגלית די מיושנת, שעיקרה הוא בעצם תעלומת מקרי רצח. לצפות וליהנות ולא לספר את הסוף לאחרים.

הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.

צלם – יוסי צבקר