סופי ארטוס, עולה חדשה  מצרפת החזיקה מעמד רק שנה בבית ספר תיכון  בעמק בית שאן. לימים עברה למדית הקולנוע ובנתה תסריט הנסמך  על חויותיה כמורה. סרט ביכורים  "עמק"   הגיע לפסטיבל חיפה בשנת 2014.

   גו'ש-נור צור, ילד שמן  המגיע מבית הרוס עם  התעללויות אין  סופיות מצד אחיו הבוגר אבי-מאור שוויצר. מקרין בהכרח על  סביבתו ובמיוחד על תלמידי כיתתו הפוחדים ממנו ומשתדלים  לרצות אותו .   בהיותו  מורד, מתפרע ובז לחוקי בית הספר, הוא 

סופח לקרבתו  ילד חדש שהגיע למקום. דוד-רועי ניק,תלמיד חדש,מאופק שמעלה חיוך על פני התלמידים כשהם שומעים  שהוא

קורא ספרים  ומכיר כמה סופרים  ישראליים.  בעיניהם הוא מין יצור מהחלל שנחת עליהם.

   במשך הזמן הופכים גו'ש,דוד ולינוי-גו ריגר, לשלישיה, כשגו'ש מזהיר את דוד "לינוי שייכת  לי". לינוי,נערה מתבגרת החולמת  להיות לשחקנית.  דוד מעודד אותה,עוזר  לה ללמוד  לקראת  האודישן שלה. לגו'ש כלב קטן היחיד שמרכך את

הר הגעש שבתוכו.  אבי שהכלב מכעיס אותו מסית את  חברו בעל  כלב  ענק, וזה האחרון  נושך עד מוות את כלבו  של  גו'ש.

   גו'ש גונב סכין קפיצית  מאחיו ומנסה לפגוע  בו.  העלילה  מסתבכת וכשגו'ש בורח  ומגיע לבית חברו דוד,  הוא "פוגש"

את לינוי. מצב  שמעלה לו את "הג'ננה" ובאותה סכין  הוא מתכוון לפגוע   בדוד. האח מגיע בלווית  חברו והכלב הרוצח לבית

החבר,מתעמת מולם ואף לועג  "נו..נראה את החבר  הטוב שלך עושה משהו לעצור אותי מלהרוג את אחי".

    דוד חוזר  לבית   ומביא את האקדח של אביו, הורג את  הכלב ואת אבי,אחיו של גו'ש.   ס   ו    ף.

   העלילה  בנויה מנסיון של מורה  צעירה,בו השחקנים עושים תפקיד מאוד קשה ומציאותי המלווה במוסיקה  כמעט  מונוטונית

וצורמת  משל אופיר ליבוביץ, יחד עם צילומים של גיורא ביח, מאפשרים לנו לחדור ללב הסרט עם סוף לא  פתור וקשה לצפיה.

    האלימות המשפחתית בבית גו'ש לא  זרה לנו גם מסרטים אמריקאיים ובכל  זאת  זו אלימות משלנו,תוצרת הארץ.