מס' צפיות - 1656
דירוג ממוצע -
באופרה "דון קרלו" לא מתים מאהבה -נרצחים בגלל פוליטיקה
האופרה הישראלית מעלה את "דון קרלו" לוורדי בהפקת בתי האופרה של בילבאו, סווילה ופסטיבל האופרה טנריף
מאת: מובי דיק 13/03/18 (18:43)

      האופרה   נכתבה  ע" ג'וזפה וורדי בעקבות  מחזה בשם "דון קרלוס" של  פרידריך שילר. הכל התחיל  ב-1782 כשמנהל

התיאטרון הלאומי במנהיים, שם בידו של המשורר שילר  את הנובלה של ההיסטוריון סן ריאל בשם "דון קרלוס" ...והשאר היסטוריה.

    האופרה עוסקת במכלול נושאים חברתיים, מוסריים והיסטוריים. היא מתרחשת ב-1672 עם סיום המלחמה בין צרפת לספרד. על רקע זה פועלות דמויות שהיו וחייו במאה ה-17 כך שהתוכן הסיפורי  האמיתי הפך  לאופרה. וורדי כתב אותה  לאחר יבול של אופרות והיא עצמה    חוברה  לפני  "אאידה","אותלו" ו"פלסטף".

   המלך פיליפ מלך ספרד נושא את  אליזבת דה ולואה, בתו של הנרי מלך צרפת למרות שהיתה צריכה  להתחתן עם בנו דון קרלוס, יורש העצר. עקב סיבוכים  ואינטרסים דיפלומטיים  היא נישאת למלך עצמו. הצעירים נפגשו קודם והתאהבו.  אבל אליזבת  בכאב לב עושה את הכל כדי למלא את תפקידה כמלכה. באופרה הזו ישנן עוד שתי דמויות  דומיננטיות: הנסיכה אבולי המלווה את המלכה, אשה יפת תואר המאוהבת גם היא בדון קרלו   ומנסה כל הזמן להבאיש את  ריחה של  המלכה בעיני   המלך . הדמות השניה  היא רודריגו מרקיז פוזה חברו הטוב של  דון קרלו.   שאף הוא יחד עם דון קרלו מנסים  להשפיע על  המלך 

 להקל על   סבלם   של  העם הפלמי  הנאנק תחת  העול הספרדי.

 בתקופה זו  האינקווזיציה נמצאת בעמדת כוח השווה למלכות ולכן  בתוך כל הסבך של אהבה,קנאה ונקמה, האינקווזיטור   

הגדול לוחץ על פיליפ  להתפטר מרודריגו שבידיו נמצאים  מסמכים מרשיעים שדון קרלו הפקיד בידו, מהם עולה ששניהם   

מעורבים   למען מתן זכויות וחופש לפלנדריה.  ולכן כשתעודות מתגלות נרצח רודריגו  באשר הוא לקח על עצמו את האשמה

של חברו דון קרלו. מותו  למעשה היה לשווא כי ידה הארוכה של הכנסיה משיגה גם את  דון קרלו,כאשר   הלחץ לא  פוסק 

על המלך לרצוח את בנו בהיותו בוגד במלכות. 

   בעימות סוער בין האב לבנו   פורצות הרגשות הסוערות  של  קנאה ופיליפ דוקר את דון קרלו. רגשות אלה   עלו לא מעט במשך  האופרה, פיליפ "היא  אליזבת לא אהבה אותי מעולם, הכתר לא נתן לי כוח להשיב ליבה אלי". וכשהמלכה   מתנפלת על  גופתו  של דון קרלו המפרפר הוא שר:"אין לי חיים יותר, הכבוד ניצח את האהבה. אני בוכה בדמעות כמו נשים

הבוכות לגיבורים. שלום לך  אמא"  ואליזבת עונה :"שלום  בני".

    המנצח  דניאל  אורן  המאסטר של אופרות וורדינאיות, שולט בחומר וסוחף  אתו את הזמרים  המפליאים  באריות,דואטים וקוורטטים.  יש לציין  במיוחד  את עיצוב התלבושות התקופתיות  שנעשו  על פי חסוס רואיז העשויות כמעותקות מציורי השמן הענקיים  של  שליטי התקופה.

    התפאורה  של קרלו צ'נטולאביניה אינה מתחלפת ורק הפתחים  הנפערים מדי פעם בקירות מביאים לנו את הנוף מבחוץ.יוצאת דופן  היא הסצינה  של  האוטו-דה-פה המתרחשת בכיכר המרכזית, בה   הבמה מקבלת עומק של כמה פאנלים: פסל ענק של ישו מוכנס למקום ומובל בידיהם של  הכופרים, נציגים מפלנדריה, מתערבבים עם אנשי כמורה, וחיילים נושאים   דגלים    מנסים  לעצור את  העם התאב לראות בשריפת אנשים. כאן ניכרת ידו של  הבמאי ג'נקרלו דל מונקו הידוע לנו מכמה אופרות אחרות.

 מבחינת ביצוע וואקלי יש לציין שכל הזמרים עשו את המיטב בצורה מקסימלית, התרשמתי במיוחד מקולה של הנסיכה  אבולי,שבוצעה   ע"י יודית קוטאסי.

   ואיני יכולה שלא לציין שבעקבות "אורך" האופרה רבים מהצופים עזבו טרם הורדת המסך,אבל נרגעתי כשקראתי שמבקר אנונימי כתב בשבועון האיטלקי "לה גאזט די מילנו" בשנת  1884 לערך  אודות תופעה זו "ההצגה החלה בשבע  בערב והסתיימה בערך בחצות. כך זה לא יכול להמשך כי הרכבת האחרונה   יוצאת  לפרברים בשעה  12.35. כמו כן  אין אפשרות להקדים את שעת ההתחלה כי איש אינו  מוכן להכריח את באי האופרה  למהר בארוחת הערב".

    אולי  עקב סיבה זו לחצו על וורדי לקצר את זמן האופרה ואנחנו נהנינו מאופרה הנמשכת  רק קרוב ל-4 שעות.

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר