מס' צפיות - 1707
דירוג ממוצע -
האם צרצי'ל קבל הכרעות חשובות בעת שהותו בבית השימוש?
בעקבות הסרט ,שעה אפלה" של הבמאי ג'ו רייט
מאת: מובי דיק 17/02/18 (19:06)

  יש מי שנכנס לשירותים בעת הצורך,יש מי שאוהב לקרוא  שם עיתונים ויש מי שזו הפינה הכי  שקטה ואינטימית הנותנת  לו  רוגע.

על פי הסרט "שעה אפלה" נכנס צרצי'ל לשם   מדי  פעם, כדי לקבל  החלטות גורליות בעת מלחמת העולם  השניה.

    סרט זה  למעשה היה צריך להיווצר לפני הסרט "דנקרק" של כריסטופר  נולאן, כי בסרט הזה אנחנו    עדים להולדתו של גיבור הדור,וינסטון צרצי'ל שמקבל עליו את תפקיד ראש הממשלה כברירת מחדל, בשנת 1944.

     גם המלך   גורג' השישי ,נוויל צמברלין ראש הממשלה הפורש וגם המפלגות לא רצו בו בגלל פרשת גליפולי שהתרחשה לפני שנים. בסרט הזה  אנחנו לא רואים  צבא ולא חיילים, ורק מדי גנרלים  הסובבים מפות צבאיות בתוך "הבור".  כאן   המסך מחולק בין  ניצבים הגודשים את הפרלמנט  ובחדרי החדרים  של משרד ההגנה  לבין  סביבתו הביתית של צרצי'ל. 

    הימים ימי אי הוודאות של שנת 1944 בה גרמניה הנאצית "אוכלת"  במהירות את ארצות אירופה, ומגיעה לחופי צרפת

הפונים לעבר אנגליה. צרצי'ל  שמשחק אותו גארי אולדמן,הוא  מעין בולדוג המעשן   סיגר בסיגר ומטיל פחד בקולו המהדהד במסדרונות ווסטמניסטר. על המדוכה האם להכנע להיטלר,האם להמשיך  ולנסות לעמוד מול העתיד  שלא מבשר טובות.

וכאן פונה  צרצי'ל בנאום  לאומה ":אני  יכול רק להבטיח לכם, עמל,דמעות ויזע. לא נכנע,לא נאכזב, נמשיך עד הסוף,נלחם בחופים ובנקודות הנחיתה" 

   

   זה המוטו החוזר ומהדהד לנוכח התבוסה של צמברלין והליפקס העומדים לחתום  על מסמך  בו מתבקש מוסוליני לגשר  בין בריטניה  לגרמניה הנאצית, שפירושו  כניעה.

   עם התעקשותו של צרצי'ל ללכת בדרך  של אי כניעה,הוא מקבל  בסופו של יום את תמיכתו הגורפת של  המלך,וכן יורד  לרכבת לשמוע מאזרחים פשוטים מה דעתם, להכנע או להמשיך  לשמור על  ישותם העצמאית ועם  גיבוי זה,, הוא חוזר

ומבטל ברגע האחרון את  כתב הבקשה לגישור.

   ועכשיו  עליו להחליט מה עושים  עם  הצבא הענקי של  בריטניה ושאר עמים  הלכודים   ונכתשים בחופי דנקרק ועלולים   תוך יום להשמד. מאחר   ואין צי שיכול לעשות זאת, פונה  ראש הממשלה  לרדיו בי.בי.סי  שישדר פקודה  לכל אזרח שברשותו יאכטה,סירת דיג, או כלי שיט אחר לצאת לכיוון  חופי צרפת ולנסות לחלץ משם  את החיילים.  ואכן, כך נצלו 338 אלף 

נצורים שהגיעו לחופי אנגליה.

   הסצנה האחרונה מובילה את הצופים לאולם   החשוך של  הפרלמנט כשכולם  מקצה לקצה מריעים  לראש הממשלה, ואלפי פיסות ניר  מעופפות  ועוטפות את  הגיבור המצביע  "V" באצבעותיו השמנמנות.

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר