קונצרט מס. 2 של תזמורת הבארוק ירושלים
תארו לכם שולחן ארוך ומסביבו אנשים דומים איש לרעהו, לראשם קפלטים לבנים, מזמרים קנטטות ומנגנים בכלי תקופת הבארוק.
במקרה של תזמורת הבארוק ירושלים ישובים 6 מלחינים מהחשובים במאה ה-17 וה-18, מי מהם נולד בגרמניה ומי בצרפת ואיטליה אבל לכולם מכנה משותף: הם נושאים בתואר אדריכלי מוסיקת הבארוק. האם הם הכירו האחד את השני? בזמנים של נסיעות מייגעות בעגלות דואר אין יודעים אם נפגשו , אבל המוסיקה שלהם עשתה כנפים והתערבבה במעשי היצירה שלהם.
למאזין בן זמננו קשה להבחין מי חיבר מה. אז השאלה מתבקשת: איך יכלה מוסיקה שחוברה בוונציה להשפיע על מלחין צרפתי.
איך קרה הדבר בתקופה שאין כלים תקשורתיים אלחוטיים יכלה להתחולל תערובת כזו בין אנשים,מקומות ותאריכים שונים.
כיום אנו עדים לרנסנס של מוסיקת בארוק החל מהפסטיבלים של אבו גוש,דרך דוד שמר מנהלה של תזמורת הבארוק,או
לעשיה של קאופרטיב "בארקודה", או "קול המוסיקה" שנותן יתר תשומת לב למעין הבלתי נדלה של סוגה זו, ועד לדוד דאור בעל הקול האופיני לבארוק קונטרה טנור, שעושה נפשות למוסיקה זו בקונצרט מיוחד בשם "תפילה לדוד".
דוד שמר מנצח וצמבליסט שייסד את תזמורת הבארוק ירושלים הכין לנו חגיגה עם 6 קונצרטים המוקדשים לכל מלחין שיצר
את הפסיפס המופלא לכלים וקולות המרכיבים את תקופת הזוהר במאות ה-17-18.
קונצרט מס. 1 -הביא את הנחשון שבן מלחיני התקופה,קלאודיו מונטוורדי ב"ווספרס תפילת ערבית למריה הקדושה" שחוברה ב-1610 עם ציון 450 שנה להולדתו של המלחין.
קונצרט מס. 2 נושא את הכותרת "בואו כל עצובי הנפש" מוקדש לגיאורג פיליפ טלמן לרגל ציון 250 שנה למותו.
קונצרט מס. 3 מציין 230 שנה למותו של קרל פיליפ עמנואל באך, בנו של אביו הגדול יוהן סבסטיאן באך. נושא כותרת
"נוגעים בקלאסיקה".
קונצרט מס 4 "כינורו של וויאלדי" 340 שנה להולדתו ובו תנצח קתי דברציני שהיא גם כנרת.
קונצרט מס.5 "אקזוטיקה צרפתית" בו יככב פרנסואה קופרן, צרפתי עם מלואת 350 שנה להולדתו. בתוכנית יהיה גם
מקום לשני יוצרים בני תקופתו :מופאט וגם ראמו.
קונצרט מס. 6 "היפה והחיה" תוקדש לפרידריך הנדל שנולד בסקסוניה וחי מרבית חייו באנגליה. האופרה שלו "אצ'י גלתיאה
ופוליפמו" שמלאו לה 310 שנה לביצוע הבכורה תושמע כאן ע"י תזמורת הבארוק ירושלים.
נחזור לקונצרט מס.2 בו נכחתי. מאחר ודפי טקסט מחולקים לקהל, זו היתה הזדמנות לקרוא את מה ששמעו והפנימו במשך מאות בשנים מתפללים בכנסיות. את הסונטות של טלמן "הלאה תענוגות נבובים" ו"בואו כל מי שעצוב ודך" שמענו מפי
אביטל דרי-מצו סופרן, עדיה פלד-סופרן,הלל שרמן-טנור וגיא פלץ -בריטון. מוסיקה נהדרת שעוטפת ומחבקת את ישו כחתן,כאהוב, כמי שמגרש כל עצב ולא מאכזב את מאמיניו .התזמורת שכללה כינורות,ויולה,צ'לו,קונטרבס,חליליות שונות
וצמבלו נגנה את הקונצרטו לשלושה כנורות מתוך tafelmusk שהינו אחד היחידים מסוגו בהיסטוריה המוסיקלית,
המכונה "מוסיקה לשעת הסעודה" שהיתה מנוגנת כרקע לסועדים,ביטוי למסורת בארוקית. הקונצרטו לחליל וחלילית חובר
לאחר שטלמן הצעיר שהה בפולין כשנה ובכל זאת הושפע מהמקצבים העממיים של ארץ זרה לו.
דוד שמר פתח בדברים וסינגר על טלמן שלמרות שיצא לו שם מלחין מסוג ב' ואינו שייך לפרתאון של היוצרים הגדולים,נעשה לו עוול ואי צדק " טלמן הינו מלחין מקורי,בעל דמיון בלתי מתפשר שיצר כ-1000 קנטטות כנסיתיות, בעוד באך הגדול
חיבר רק 300 כאלה". מסתבר שהיתה סיבה ריאלית למעין המתגבר של טלמן. גם אז היו משחקי מזל וקוביה ומאחר
ואשתו היתה מכורה להימורים, היה נאלץ המלחין ליצור עוד ועוד קנטטות כדי לכסות את חובותיה.
צחוק הגורל, הוא סבל,היא המשיכה בהימוריה ואנחנו קהל שנות האלפיים יושבים ונהנים.