על המדוכה הנושא :"קדושת קו הרקיע,דילמת תכנון מגדלים בירושלים" על הבמה ישבו  4 אדריכלים  מפורסמים: משה צור, ערן  חן, אריה קוץ מישראל ופרד קלארק מניו יורק.

    ארבעתם  נשמעו לי מגומגמים  לנוכח נושא  כבד משקל  זה. מי שמתכנן בלב חפץ מגדלי מגדלים  בארץ ובעולם בעצם לא הביא שום  בשורה לנוכח הבניה הקיימת והעתידית בירושלים. בפי ארבעתם היה המשפט "יש להזהר  ולהיות רגישים בנושא בניה  בירושלים. והכי חשוב שתהיה חפה מכל התערבות של פוליטיקאים". לדעתם  העיר העתיקה כפי שהיא בנויה היום "עובדת מצוין"שלא כמו הבניה שהשפיעה על קו הרקיע לפני עשרות שנים בירושלים המערבית.

    ואכן, כל  נוסע המתקרב  לבירה  מבחין בקלות בקוצים  הדוקרים אי פה ושם את קו הרקיע ולכן השאלה  שנשאלה ע"י המנחה "מהי האחריות שלנו לגבי הדורות הבאים" לא קבלה הד והתמוססה  לקראת ההפסקה.

     עכשיו, האדריכלים עלו על הבמה והביאו מצגות מעבודותיהם, כאן הם מצאו עצמם בשדה נוח ביותר, כאן הבינינים

שלהם חגגו טיפסו והתמזגו  עם חבריהם המגדלים  השכנים,  שכל עין לא יכולה להבדיל מי תכנן את מה, כולם מתחרים מי ידקור יותר גבוה  את  השמים.

    משה צור, מוביל כיום משרד בעל כמה אדריכלים שותפים ו-90 עובדים,מציג ועובד בארצות מברזיל  ועד תיאלנד ובעיקר

באירופה. גם  בניניו בתל אביב לא נשארים נמוכים ומציבים  אתגר  לבאים אחריהם. "לבנות בנין שיהיה אייקון זו לא הכוונה.

הבנינים צריכים להיות נוחים לדיירים   ועלהם  להתכתב עם הרחוב והמרחב" כך גורס  צור.

    פרד קלארק העובד בעיקר בניו יורק, שם,הוא לא צריך להתנצל  שהאייקונים  שלו מתמזגים  עם  קו הרקיע של ניו יורק.

    ערן חן. כוכב  עולה  בשמי מנהטן וברוקלין, יש בבעלותו חברה בה מועסקים  35 אדריכלים  מרחבי העולם. הוא מתמחה בבתי מגורים ועיצובם הפנימי, מתהדר בתכנון דירה פרטית במגדלי טראמפ.

    ה"בנימין" שבין האריות שלידו הוא אריה קוץ מתכנן ערים . בוגר הטכניון עבד עם האדריכל יסקי ואת התואר השני שלו עשה במכון הטכנולוגי בטוקיו, שם הוא ממשיך להרצות. קוץ מציג את עבודותיו המינוריות  שבינתיים  שומרות על גובה

סביר בתל אביב "הבנק הבינלאומי בשדרות רוטשילד, משרדי הריבוע הכחול, מכבי טבע, וכאן המקום לא   לשכוח את 

"מגדל שלום" זו היפיפיה הנמה  שהיתה שוברת הגובה הראשונה  בתל אביב. קוץ מצעיר  את המבנה   בהסבת הקומות

העליונות למגורים.

    האם עתיד הבניה ובעית הגובה בעיר כמו ירושלים תימסר לאדריכלים שיוותרו על אגו בניני אייקון ויחזרו למימדים המתמזגים

עם  נוף קדומים, עם  האבן הטבעית וישאירו את קו הרקיע  עם חמוקיו  הנושקים לעננים.  שאלה שרק העתיד יוכל לענות

עליה.