גברותי ורבותי, אנחנו חיים בוואחד בלוף שהשד לא ברא. אני מדבר על בלוף שנוצר ע"י מוחות מעוותים המשתמשים במוטיבים נשגבים כגון "אחדות העם", "סולידריות", "קירוב לבבות"... זאת על-מנת לבצע את זממם בשם הדמוקרטיה (עאלאק) ותחת סוכתה
גברותי ורבותי, אנחנו חיים בוואחד בלוף שהשד לא ברא. אני מדבר על בלוף שנוצר ע"י מוחות מעוותים המשתמשים במוטיבים נשגבים כגון "אחדות העם", "סולידריות", "קירוב לבבות"... זאת על-מנת לבצע את זממם בשם הדמוקרטיה (עאלאק) ותחת סוכתה.
הבלוף של המאה סמוי הוא אך מהותי ועצום. הוא מתגלם בשני מונחים שכולנו שמענו עליהם ואוזנינו התרגלה אליהם: "ממשלה צרה", "ממשלה רחבה". הצרה וכשמה היא דבר שלילי, והרחבה היא חיובית בהחלט. הבלוף הוא כי ההפך הגמור הוא הנכון. אסביר את הבלוף ויסודותיו בשורות להלן.
למעשה, אלה שהמציאו את הבלוף הם אנשים שהוקירו לכאורה את ערך הדמוקרטיה ופעלו בשמה, אך בפועל הם אנשים אנטי-דמוקרטים בעליל, זאת כי הסיטו את אחד העקרונות היסודיים של הדמוקרטיה ממקומו הטבעי מבלי שאיש ישים לב לדבר. הם הסיטו את עיקרון העל "הכרעת הרוב" ממקומו בתואנה כי טוב ייצוג הרוב מהכרעת הרוב, וזה בעינו מקור הרעה חולה בדמוקרטיה הישראלית, היא דמוקרטית "הכאילו" שנולדה כבן ממזר של זיווג חולני.
ממשלה המייצגת את "הכרעת הרוב" וכשמה אכן היא: היא ממשלה המייצגת את "רוב המצביעים" אך היא לא הממשלה האמורה לייצג את "רוב הדעות", כי אילו ניתן היה לגשר בין רוב הדעות לא היה צורך בהכרעה ולא בבחירות.
אולם וכאמור המתחזים בשם הדמוקרטיה מכרו לנו את המונח החיובי לכאורה שלובש צורה ע"י ממשלה רחבה שתייצג את רוב הדעות, וזה דבר חיובי ומבורך מול ממשלה צרה שתייצג את מיעוט הדעות שהוא דבר שלילי ומקולל. כך למדנו מעודנו וכך נטמע בליבנו: "צר" זה רע וגורם לפירוד, מול "רחב" שזה טוב ומביא את האחדות. באופן הזה נוצר מושג הקואליציה שכולנו רואים בו כמושג המייצג את "אחדות הרוב", וככל והקואליציה גדולה כך נתברך באחדות ובקירוב הלבבות; העם יחגוג את הדמוקרטיה ויאכל את פרי אחדותה. על הבלוף הזה גדלנו.
בעוד והלכה למעשה ההפך הוא הנכון: ככל והקואליציה רחבה יותר כך נאנסת יותר "הכרעת הרוב"- היא אבן היסוד של הדמוקרטיה, כי עבור חיבור המפלגות השונות בדעותיהם והשקפותיהם יש לכופף את דעת הרוב הרווחת של המפלגה הנבחרת ולא פעם אף לוותר על עקרונותיה לטובת הגמישות הקואליציונית.
כך נוצר מודל המקח הקואליציוני של תן וקח, כך נוצרה שיטת הסחיטה של מפלגות לשון המאזניים הקטנות, אשר תחום התמחותם הוא לסחוט על-פי חוק לאור היום, והשיטה הקלוקלת הזו יצרה את ביבי ובוז'י ואולמרט וברק שמיד לאחר הבחירות הלכו לערוך קניות אצל המפלגות ולשלם במיטב כספם- הם כספי הבוחר שרק הפקיד בכיסם למען לשמור על עקרונותיו ולהוציאם לפועל, אך ביבי וברק הלכו עם שיקים פתוחים לשלם ביד רחבה לכל מי שייאפשר להם לשבת על סיר הבשר ולמשול. למשול בשם מי? בשלב הזה כבר קשה לענות על השאלה הזאת.
בעגה המכובסת שלהם נאמר כי לאחר הבחירות נהוג ללכת ולחפש את הקואליציה, בשביל לייצג כמה שיותר את חלקי העם ולמשול בשם הרוב שלכאורה נותן לממשלה גושפנקא דמוקרטית, כי הרי מדובר בייצוג הרוב.
אבל מה עם הכרעת הרוב – אבן היסוד של הדמוקרטיה; איש לא יודע.