מס' צפיות - 2359
דירוג ממוצע -
עיניים פעורות לרווחה
על הסרט "סופת חול"
מאת: מובי דיק 07/10/16 (17:36)

     הוא כבר אסף את רוב פרסי הקטגוריה בקולנוע  בז'אנר הדרמטי  בפסטיבלי העולם, עכשיו הוא ממתין  לעלות לשיפוט

לאוסקר האמריקאי.

    הסרט הישראלי "סופת חול" מדבר בערבית פרי ביומה של עילית זקצר,ראוי  בהחלט לתשומת לב: אתר הצילום באחד מישובי

הבדואים  אי שם במרחבי הנגב לא היה זקוק לשום תוספת תפאורה, הצילום של שי פלג שמתמקד באוביקטים בצורה טבעית 

והעריכה  שמעבירה את העין וזורמת כאילו היינו עצמנו חלק מהשחקנים.

    הנושא עצמו לא חדשני, התמונה שהוא  מעלה לגבי שלטון  פטריאכלי  שעדיין חי ובועט במגזר הערבי והבדואי אינו "מגלה את אמריקה"  ג'לילה אם ל-4 בנות צריכה  "לקבל בברכה" את צרתה,אשה צעירה  שבעלה סולימאן מביא  אתו  למתחם.

הבת הבוגרת בת ה-18   ליילה שלומדת  באוניברסיטה מתאהבת בבחור שזר להוריה. הקונפליקט שנוצר בין  מרד הבת  לגבי

שידוך שאביה מכתיב, לבין גירוש אמה עם  הילדות לבית הוריה בגלל תמיכת האם  באהבתה, מביא את הסרט לשיא.

וכך  על הדרך  בו היא יוצאת מחוץ לישוב  לצאת ולברוח  מאי הצדק , היא נקרעת ובוחרת להשלים עם הגורל  שטמון  לכל

הנשים  הבדואיות. ותוך שהיא מסכימה לשידוך הכפוי היא מתנה את הצעד  הזה   להחזרת ג'לילה והבנות לבית.

         הסרט עצמו   חף כמעט מדו-שיח  בין   הדמויות ולמרות זאת המשחק של  המשתתפים  מצוין .

         מה שהופך את  דלילות הטקסטים  למשהו חזק הוא העיניים : עיניה חדורות השנאה והכאב של  אם המשפחה, עיני  סולימאן האב,קרות ועניניות הפוקדות  על  בני  המשפחה ללא עוררין. ועיניה של  ליילה הרואות ושותקות, מפנימות 

ואולי מבטיחות שהדור הבא שלה, יידע בדיוק במה לבחור ויעמוד על עקרונותיו.

הכותבת היא מובי דיק הינו שם העט שבחרתי בו מזה שנים רבות. אני אמנית חברה באגודת המאיירים בישראל, וכמו כן עיתונאית הכותבת בעיקר בכל הנוגע לתרבות..מוזמנת לפסטיבלי מוסיקה קלאסית בארץ ובחו"ל

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר