"נעורים"  הוא סרט פילוסופי המעלה בצורה מתוחכמת, עוקצנית וכואבת את בעיות הזיקנה   של מעמד הידוענים. השם "נעורים"

לא משקף  את  הזוית הנכונה שרצה   סורנטינו  להעלות כי הפסימיות  של מייקל  קיין והארווי קייטל בתפקידים של  מנצח ובמאי

עוברים כחוט השני בסרט. שניהם גם במציאות נמצאים  כבר בקטגוריה הגילית המתאימה לתפקידם. כל אחד מהם  מושך משקעים

מהעבר. בעוד מייקל-המלחין, פורש מכל עיסוקיו ולא מעונין לנצח על "השיר הפשוט" שלו לפי בקשת המלכה  האנגלית. קייטל הבמאי עוד מנסה לכפר על  הכשלונות המקצועיים שלו ולהעלות עוד סרט.

    מיקום  ההסרטה  הוא מלון אקסלוסיבי על רקע הרי האלפים המושלגים ובעוד הם שקועים בעבר,מסביבם  רוחשים  חיי  הווי  של צעירים.

    סצנה בלתי נשכחת  מסבירה למעשה  את כל ההבדל בין  נעורים לזיקנה. כשיורדת מלכת יופי לבריכה בעירום שואל  האחד: מי זאת? עונה חברו: אלוהים.

תמונת סיום הסרט מראה לנו  את  קיין על דוכן המנצחים בעוד סופרן  צעירה  אקזוטית שרה את "השיר הפשוט", השיר שחיבר   מלחין  הסרט,דיוויד לאנג, ורק בעבורו  כדאי לרוץ  ולראות את "נעורים".