האם  נכונה האימרה " צרת רבים חצי נחמה" ?!  כשמדובר באדם  בגילאי 50-60  המחפש עבודה,  הפסוק הזה אינו רלוונטי.

תיירי מובטל מזה 20 חודשים מחפש עבודה  כשבביתו אשה וילד מפגר התלויים בו. דמי האבטלה נשחקים והוא  עובר לנגד עינינו מסכת של ראיונות,תחקירים, קורסים לא מתאימים,ראיון עבודה בוידאו כשמסביב  מובטלים אחרים המנתחים את  הופעתו.

יש הבדל מהותי בין ההתנהלות של מובטל  צרפתי לבין מובטל ישראלי. האבסורדיות של כל התהליך  מתנהל בשקט ובנימוס  מה   שאין כן במבוטל  ישראלי.

    כשתיירי  מתקבל לעבודה להיות אחד מהמשגיחים על תנועת הקונים במרכול  ענק, הוא מקבל תידרוך שלמעשה כל קונה  הוא גנב בפוטנציה. אלא שההנהלה נוסף לבילוש מעונינת להוציא ממעגל  העבודה גם קופאיות ש"סרחו" כדי לפטור  את עצמם ממתן פיצויים.

  תיירי  עד ל"תפיסה על חם" קופאית ותיקה ששמרה   לעצמה את הקופונים הבלתי מנוצלים של הקונים. כמי שעומדת לפני  פיטורין היא  מאבדת את עצמה  לדעת. ההנהלה כמובן לא מספרת לעובדים את הסיבה האמיתית.

   ופעם נוספת כשנתפסת עוד קופאית,תיירי לא יכול  להכיל גם את המקרה הזה  ועוזב  את   המרכול  ללא מילה.

 הסרט  שבמקורו  נקרא "חוקי השוק"  מכונה  "ערכו של אדם"  והשאלה היא, מהו הערך האמיתי  של האדם הפשוט, עד לאיזו

דרגה הוא יכול   להכיל את העוולות שנגרמות  לאדם באשר הוא אדם.

    השחקן הצרפתי וינסנט לינדון,בן ה-51 מגיש כאן משחק מעולה,מאופק. הסרט הינו  איטי משופע בשתיקות אבל כל אלה  רק

מוסיפים עומק , אינטימיות ורגישות  לסרט  בביומו    של סטפן בריזה המאיר פן  כאוב  לנושא כלל עולמי - אבטלה.