ביקורת: " נעורי ורדה'לה" – הקלאסיקה של חנוך לוין בהפקה מענגת – בית צבי
מאת חיים נוי
"נעורי ורדה'לה" הקלאסיקה של חנוך לוין העולה עתה בבית צבי ברמת גן היא חוויה תיאטרלית מענגת. כרגיל, אצל חנוך לוין, זוהי הצגה ששוזרת בחובה מצבים גרוטסקיים , הזויים ואבסורדים, אך המתמזגים לכדי שלמות נאה ושופעת של צחוק ונחת.
הבמאי מיטקו בוזקוב הצליח להעלות הצגה משובחת שלא נס ליחה ובזכות להקת השחקנים המוכשרת, שוב אנו צופים בחדווה בטקסטים השנונים ובהרפתקאות הלשוניות והמצבים המגוחכים, הדוהרים על הבמה.
לוין כתב את המחזה בשנות השבעים וב-1972 היא עלתה לראשונה בתיאטרון הקאמרי ובבימויו, עטורה בשחקנים דגולים ובהם זהרירה חריפאי, אלברט כהן, יוסי גרבר, יוסף כרמון ועוד . מאז עלתה ההצגה על הבמות, במיוחד בבתי ספר למשחק.
למעשה, ההצגה עוסקת במערכות יחסים בלתי אפשריות ומוזרות, אהבה נכזבת, השפלות והיא מעין סאטירה חברתית על חיי השעמום המשפחתיים.
העלילה עוסקת במשפחה בורגנית , שם גדלה ורדה'לה הנחשקת, שכולם מכרכרים סביבה. בבית שורצים הגנן והטבח המוזרים, הנהג המשונה, המורה לצרפתית שמבקש להשמיש את המורה לצרפתית הקטן השמור לו באזור מוצנע, בני משפחה ומקורבים וההורים המשועממים. ורדה'לה מחליטה לבסוף שהיא תמריא אל החיים האמיתיים, בחוץ ותמשיך בלימודיה בשוויץ.
מור כהן מגלמת נהדר את ורדה'לה והיא מוצלחת במימיקה ובמשחק, מפליאה בניפוח בלונים ממסטיקים ונאלצת ללא הרף לשאוב בקשית מיץ פטל. השמלות הלבנות שלה נאות ומתבדרות ברוח הקלילה , אם כי אני לא הייתי מתנגד שתפציע עם שמלה אדומה ותעניק לנו את הנאמבר המרגש ממיקה שלי. מור מפליאה לגלם את הנערה המתבגרת הנתונה לניסיונות החיזור מכל הנקראים על סף ביתה ועם זאת לתת תקווה קלושה גם לאהובה, חסר השם. אין ספק שמור היא שחקנית משובחת.
יעל חיימובסקי מפליאה לגלם את אימה של ורדה'לה ולמרות שהיא רובצת במיטה רוב הזמן, היא מגלמת את התפקיד ברוב חן ובמקצועיות.
ניל משען מגלם את האב, ומשחקו טוב מאוד.
אבירם אביטן מוצלח בגילום הגנן, חבוש כובע דחליל, מצויד במגרפה, שפם וייתכן שגם גבות ומשחקו ההזוי נאה מאוד.
נאור מזרחי הוא הטבח, מופיע בדרך כלל בגטקס בצבע קרם ועם כובע טבחים צחור. הוא נראה בהריון חודש תשיעי וככל שאני מכיר אותו, במציאות הוא רזה יותר. נאור מצוין בתפקיד ובסצנת הפטיש של נישוק הרגל הוא ממש הזוי ונהדר.
קסניה מרקוזה נכנסה לנעליה הגדולות של זהרירה חריפאי, המגלמת הטובה ביותר של גיבורי חנוך לוין. קסניה מגלמת את המטפלת של ורדה'לה, מימי ינקותה ועד בחרותה, עוקבת ורושמת ודואגת לבל יאונה לה פגע. קסניה מתהדרת בבלורית משונה ובמשחק מעולה והתשלובת גורמת שלא אחת היא גונבת את ההצגה.
דניאל ורטהיים הוא המורה לצרפתית והוא מגיע לבמה כהופעת אורח , הישר מהמחזור של אשתקד, כנראה בשל ידיעותיו בצרפתית או בקסמים ומכל מקום הוא משתדל ללמד צרפתית כל לובשת שמלה אקראית בצורה צרפתית מאוד. דניאל מגיש משחק ראוי, מצוין ונעים.
גל זמיר מעולה בתפקיד הנהג וכשהוא דוהר על הבמה במכונית דמיונית, הרי משחקו הוא מקצועי ומענג.
בל וענונו נפלאה כאשת הנהג השוכנת חלק הארי מזמנה מתחת למיטה של אימה של ורדה'לה. בל מגלמת את התפקיד באורח טוב מאוד ומקצועי.
שוקי אינדורסקי הוא האהוב חסר השם של ורדה'לה, המחזר אחריה ללא לאות ולא נכנע לזלזול המתמשך בו. שוקי משחק באורח מצוין, מענג ומוצלח. הג'וב שלו מתהדר גם בכך שהוא זוכה להציץ לורדה'לה במהלך הרחצה שהיא זוכה לה בבריכה הצנועה שבחצר.
נועה לפידות היא הסבתא של האהוב ומשחקה יפה מאוד, מצחיק ורב כישרון.
התפאורה של סשה ליסיאנסקי היא יפה ומוצלחת. אורי רובינשטיין עיצב את התאורה הראויה.
דפנה פרץ עיצבה את התלבושות ההולמות והיפות. מיטקו בוזקוב אחראי גם לעריכה המוזיקלית המענגת של ההצגה.
מי שאוהב את חנוך לוין, ימצא בהצגה הזו משב רוח לויני ראוי ומוצלח ואין ספק שזו בשורה נהדרת לתאבי ההצגות הייחודיות והנפלאות שלו.
הכותב הוא חיים נוי, עיתונאי, עורך ראשי סוכנות החדשות הבינ"ל IPA, עורך ראשי לשעבר סוכנות הידיעות עתים, חבר אגודת העיתונאים, חבר תא מבקרי התיאטרון באגודת העיתונאים.
צילום – יוסי צבקר