1301מדם בטרפלי-הבלט הישראלי -האופרה הישראלית
צילומים-אלי ליאון

סידרת המחולות של האופרה הישראלית נפתחה עם הבלט "מדם בטרפלי"שיתוף פעולה לרגל 30 שנה ליסוד האופרה
בין הבלט הישראלי לבין האופרה ותז האופרה תז רשל"צ.
כולם מכירים את מדם בטרפלי כאופרה מאת פוצ'יני על קצין אמריקאי שמתאהב ביפנית בזמן המלחמה חוזר לאמריקה והיא מחכה לו עד שהוא חוזר עם אשתו רואה את בנו שלא ידע על קיומו ועד לסוף המר.

הבלט נרקד עפ"י הכוריאוגרפיה של מריאנה ריז'קינה עם המוסיקה של פוצ'יני בעיבודו של ג'ון לונגסטף.
ההפקה היתה צנועה.אין בה פאר.אין בה משתתפים רבים.אמנם משתתפים 16 רקדנים של הבלט הישראלי אך זהו בלט הנשען על הריקוד של הסולנית הראשית טומוקו טקהאשי שרקדה בתפקיד מאדם בטרפלי הגיישה .

הכוריאוגרפיה וההפקה כולה נעשו בעדינות,בצורה קאמרית ביותר .יתכן וכל זאת הנה מגרעת של הכוריאוגרפיה אך מאוד יתכן שהבלט הישראלי היודע את הנקודות החלשות שלו לא רצה לקחת על עצמו סיכונים רבים והראה בלט של מה שהוא יכול לעשות טוב מבלי לעבור את גבול יכולתו.

בכוריאוגרפיה יש הרבה חזרות על סיבובי הגוף,תנועות שיש בהן אלגנטיות מסויימת רוך ועדינות אך לא עד כדי להרשים ולהשאיר אותן בזכרונך.זאת היתה כוריאוגרפיה עדינה,סטנדרטית ביותר,לפעמים משעממת ולא מרשימה במיוחד.זה לא היה ביצוע שיזכר בתנועות מאתגרות של חברי הלהקה.
זאת היתה כוריאוגרפיה שהתבססה יותר על הרקדנית הראשית כסולנית ודואטים ולא בהשתתפות הלהקה כולה אותה בעצם ראינו בפתיחה ובסיום.
בקטעים המעטים שהלהקה כולה רקדה היא היתה טובה אך הכוריאוגרפיה השאירה ללהקה תפקיד מועט.

יחד עם כל מה שכתבתי עד כה היה זה בלט יפה,מבוצע היטב,עם סולנית נהדרת שיש בה גמישות ויכולות שלא נוצלו עד תום בגלל הכוריאוגרפיה.
טקהאשי היתה מסוגלת לתת יותר,להרשים יותר כי הנתונים שהראתה הוכיחו שיש באפשרותה ליותר לו הכוריאוגרפיה הרשתה לה זאת.

יש לה יכולת טכנית מעולה,היא רוקדת ללא דופי,מביעה את רגשותיה באמצעות הריקוד.תנועותיה בטוחות,נקיות ובחירתה כמדם בטרפלי היתה מוצלחת ביותר.
למעשה היא היתה העיקר בבלט כולו.

זמרת האופרה אפרת אשכנזי בזמרתה הוסיפה רבות לערב.
יש לה קול נהדר,חזק,מלא וחם.טעות במיקומה באריה הראשונה ששרה מעל הגשר גרמה לכך שחלק מהצלילים אבד .מאחר ותופעה זו חוזרת על עצמה יש אולי לחשוב לא להעמיד את הזמרים בגובה כזה בעומק הבמה.
באריות האחרות כאשר מיקומה היה בקידמת הבמה היא נשמעה אחרת ,כובשת בקולה ושירתה.

ולדימיר דורוחין כקונסול האמריקאי היה מצויין.הוא היה אצילי בהליכתו ובריקודו,מדקדק בכל תנועה שלו.
ייגור מנשיקוב בהופעותיו בתחילת האופרה וסופה היה טוב.ריקודו היה סביר ביותר ,קל בתנועותיו אך הכוריאוגרפיה לא איפשרה לו להראות את יכולתו.

לנה רוזנברג כסוזוקי המשרתת היתה טובה ויקטרינה ברכובה כאשתו האמריקאית של פינקרטון היתה מאופקת,רצינית,נבוכה כסטטיסטית ללא תפקידי ריקוד.
גם הפעם התברר שלמגלמי תפקידים ראשיים אסור להופיע עם ילד או כלב על הבמה כי הם תמיד "יגנבו"את ההצגה.כך קרה גם הפעם כאשר הילד ששמו לא צויין היה רק נוכח על הבמה ,לא רקד רק החליף תנוחות ומקומו אך הפך למסמר הערב בצורת העמידה והתמימות.

איתן שמיזר היה מצויין.הוא ניצח בלהט עם תנועות ראותניות רחבות ביותר והצליח לשלב בצורה נהדרת את צלילי התזמורת עם התנועות והמתרחש על הבמה.הוא היה מרשים ביותר וללא דופי.
הכנת ונגינת התזמורת-תז" האופרה תז רשל'צ היו מעולים.
העיבוד של לונגסטף היה טוב מאוד.הצליח לשמר היטב את פוצ'יני אך לא היה מיותר אם היה מוסיף עוד אריות מפורסמות מתוך האופרה.

עיצוב הבמה היה יפה לעין.מגורי בטרפלי שלא נראו מבפנים ועיצוב הבמה שעשתה אנה כרושצ'ובה בצורת גשר דמוי ספינה היה מצויין.אולה שבצוב עיצבה בטוב טעם את התלבושות.התאורה שעיצב אבי יונה בואנו(במבי)היתה כרגיל מעולה.

בלט יפה,מבוצע היטב,סולנית נהדרת.
אם שיתוף הפעולה בין האופרה והתזמורת שלה לבין הבלט הישראלי ימשך שני הצדדים רק ירויחו מכך.

לראות או לא לראות:התחלה טובה,ביצוע יפה.כוריאוגרפיה קאמרית שלא איפשרה ללהקת הבלט להראות את כוחה .

נכתב על ידי elybikoret -אלי ליאון, 10/10/2014 09:02

אלי ליאון
leonely@gmail.com
טל03-6856786
עיתונאי-מבקר אמנות,
חבר אגודת העיתונאים ת"א ותא המבקרים שליד האגודה.
מנהל קהילות פנאי ותרבות "מוטקה"

אני מזמין אתכם להכנס לאתרי
בו ריכזתי ביקורות שכתבתי והתפרסמו באתרי אינטרנט שונים
בכל שטחי האמנות,חיבורים שכתב פרופ',יוסי גמזו וחומר אחר.
הכתובת www.elybikoret.022.co.il