בעיני מדובר  בספר מרתק שהזכיר  לי את הימים בהם הספר היה חבר אמיתי שהלך איתנו לכל מקום ואי אפשר היה להתנתק  ממנו.  הספרים שהחלפנו בילדותנו  בספריה היו  איתנו  ביום ובלילה,  הם היו  מונחים לפנינו  על השולחן  כאשר אכלנו , המשכנו לקרוא בהם באוטובוס,  המשכנו  לקרוא בהפסקות,   ואפילו בשירותים הספר לא מש מידינו והיה למציאות החיה בתוכנו.

את הספר "מלכה היופי של ירושלים"  קראתי בשקיקה והייתי מרותקת מן העלילה.  הסופרת שרית ישי לוי ,  ידעה לרקום עבורנו   סאגָה משפחתית של ארבעה דורות  שעברו במשפחת ארמוזה הירושלמית.  היא עושה זאת  בשפה קולחת ואמינה  תוך שילוב אמיתי של המאורעות ההיסטוריים שהתרחשו באותה תקופה בארץ וביחוד בשכונות הסובבות את השוק בירושלים.

כירושלמית מלידה מצאתי את עצמי משוטטת בשוק מחנה יהודה שם  ביליתי את רוב שנות ילדותי  כי הייתה לאבי חנות מכולת בשוק וגם למדתי בבית הספר אלייאנס לבנות שהיה סמוך לשוק ולמקום מגורי בנחלאות.

ביד אומן הסופרת מתארת את הדמויות והן כל כך אמיתיות ואמינות עד שנדמה כאילו הם יוצאים מתמונה ישנה שעל הקיר.

מה שאני לוקחת לעצמי מהספר זה את כל הטרגיות והכאב שמסובבים את החיים  שלנו שרובם  נובעים  בעיקר בגלל חוסר תקשורת מילולית בין הורים לילדיהם  ואי  פתיחות בין האנשים שמסביב  ואשר בגללם נוצרים אי הבנות בין אנשים  וטרגדיות מיותרות.

ניתן להגיד על רקע זה בימינו הדברים לגמרי שונים , בימינו ישנה הרבה יותר פתיחות בין ההורים לילדיהם ואמצעי התקשורת הצליחו לפתח הידברות בריאה בין  האנשים  וכמעט שאין  שליטה  דרמטית של ההורים על מהלך חיי ילדיהם והחלטותיהם.

אהבתי את הספר מתחילתו ועד סופו  ואני ממש מורידה את הכובע בפני הסופרת היא עשתה עבודה מדהימה.

 חיה הלר