על הרצח כפול בפתח- תקווה.
שעה 16:47, פתח-תקווה.
בצהריים, בערך לפני 4 שעות, ברחוב משמר הירדן, שזה כמה מאות מטרים מהבית שלי, התרחש רצח כפול. שני אנשים נורו למוות. זה כבר לא הפעם הראשונה שזה קורה בעיר הזו. וזה כבר לא הפעם הראשונה שזה בכלל קורה, לא רק בפתח-תקווה.
מה שמדאיג זה לא הרצח עצמו, שהוא דבר רע בנפי עצמו, אלא האופן שבו התבצעה. שני אנשים נורו לאור יום, כמעט במרכז העיר, ליד ביה"ס שיש בו בזמן הזה הרבה ילדים. זאת אומרת שמי שביצעה את הרצח לא מפחד. כן, הוא פשוט לא מפחד. ברגע שעבריין מפסיק לפחד מלעשות דברים בוטים כל כך, כל החברה צריכה לדאוג, ולחשוב איך הגענו לזה, ואיך עכשיו מחזירים את הסדר.
הרצח שהתרחש היום בפתח-תקווה, זו יריקה על הפרצוף של החברה הישראלית. העולם התחתון אומר בצורה בוטה שלא מעניין אותו לא החברה, לא המשטרה ולא המדינה. עבריינים אומרים לנו: "אנחנו הבוסים, ואנחנו עושים מה שבא לנו. אנחנו פוגעים בסדר? תתרגלו, אלה החוקים החדשים שאנחנו קובעים לכם...".
ללא שום ספק, עבריינים היו תמיד בכל החברה וכנראה גם יהיו. אבל עבריינים צריכים לדעת טוב מאוד את המקום שלהם. הם צריכים לפחד להפר את הסדר החברתי בצורה בוטה כל כך. הם צריכים לפחד מלרצוח אנשים לאור יום. הם צריכים לפחד מהעונש. אם לעבריינים יש תחושה שהכול מותר, והם איבדו את הפחד מהעונש ומהמשטרה, אז מי שיפחד זו החברה עצמה. אם לעבריינים אין שום פחד מלהפר את החוק שלפיו חיה החברה, אז בסופו של דבר החברה תצטרך לחיות לפי החוקים של עולם התחתון. האם מישהו רוצה לילדים שלו עתיד כזה?
עולם התחתון- אלה הזוחלים שצריכים לפחד מלהוציא את האף שלהם מעל פני האדמה, הם צריכים לדעת שהם זוחלים. אם החברה הישראלית לא תתעורר בזמן, עולם הזוחלים יחלחל לעט לעט לכל תחומי החיים שלה. זה כבר לא אירועה מקומי, זה חציית קו אדום, זה פעמון שמצלצל ומצלצל חזק וחזק יותר, אך האם החברה הישראלית תתעורר מהשינה?