ב-20 לנובמבר 2010 נערך בגבעת חביבה טכס לחנוכת מצבתה של הצנחנית חביבה רייק, שנרצחה על-ידי הנאצים ביום זה ממש, בשנת 1944. בשעתו כתבתי על הנושא, כי "אנו, חברי תנועת השומר הצעיר בצ'כוסלובקיה החשבנו את חביבה רייק - שאף היא נמנתה על חניכותיה - כגיבורתנו. היא סימלה עבורנו את הדגם של היהודי החדש אליו רצינו להידמות. אחר הכול היא נלחמה עם נשק ביד באויב הנאצי ונפלה על משמרתה. חביבה הוצנחה על-ידי הבריטים בספטמבר 1944 בסמוך לכפר הודלתה, בשטח ששוחרר מהכיבוש הגרמני בהתקוממות הסלובקית קצרת המועד. אחר דיכוי המרד, נשבתה בידי הס.ס. והוצאה להורג.
בטכס גילוי הלוט מעל פינת הזיכרון לחביבה רייק, ריגשו את הקהל הרב יותר מכל דבריה של שוריקה ברוורמן, הצנחנית האחרונה של היישוב העברי החיה היום בקרבנו. דמעות עמדו בעיניי הקהל, כשהאישה בת ה-90, הנתמכת במקל, הצדיעה בברכה צופית בת שלוש אצבעות זקופות למשמר הכבוד של חברי השומר הצעיר שניצבו על יד הבמה עם דגל הלאום והמעמד".
שוריקה (שרה) ברוורמן הייתה חברת הפלמ"ח, התגייסה לצבא הבריטי כדי להילחם בגרמניה הנאצית ובזמן המלחמה הונחתה מאחורי קווי האויב ברומניה, ארץ מולדתה והצטרפה לפרטיזנים. אחר הקמת המדינה הייתה ממקימות חיל הנשים וקצינת ההדרכה הראשית של החיל.
בטקס בגבעת חביבה, ספדה שוריקה לחביבה, עמה חילקה אוהל אחד במשך כחצי שנה בימי האימונים המשותפים במצריים וספרה על שיחות-הנפש עמה לפני שיצאו למשימתן המסוכנת.
אני מצדיע לצנחנית הגיבורה שמתה אתמול בגיל 94 בקיבוץ שמיר, שהייתה אחד ממייסדיו ומצטט מדבריה הנרגשים בטכס בגבעת חביבה:
"לא חסרים לנו גיבורים. יש טונות של גבורה בארץ, מה שחסר זה כמה גרמים של אומץ לעשות שלום!"
הלוואי ודבריה יהיה נר לרגלי אלה השוקדים עתה על הקמת ממשלה חדשה.
(הצילום המצורף לרשימה הועתק מ"הארץ").