מס' צפיות - 263
דירוג ממוצע -
מפלגות בועה
מאת: אברי שחם 26/01/13 (23:53)

אז מה היה לנו? "אחת ממערכות הבחירות המשעממות" בתולדות המדינה? היא הייתה משעממת, כי העיתונאים הלעיטו אותנו בסקרים שניבאו, כי הכול צפוי, הימין ינצח וביבי, הגאון הפוליטי, יחגוג את הצלחתו במסמוס רצונו של האזרח הישראלי שהפגין בקיץ 2011 במאות אלפיו והחזרתו לתלם הביטחוני, לחרב דמוקלס המרחף מעל לראשינו, לסכנות לקיומנו, המגמדות את הדרישות לצדק חברתי.

רק בערבו של יום הבחירות התברר, כי כל הפרשנים טעו בגדול. ההפתעה הגדולה זומנה לנו בדמותו של יאיר לפיד שפרץ ככוכב שביט לשמי הפוליטיקה הישראלית ובהישגה של מרצ, שהכפילה את כוחה. אילולא הבזבוז הנורא של מאות אלפי הקולות שלא עברו את אחוז החסימה ונזרקו לפח, הייתה פסיקתו של הבוחר נשמעת ביתר שאת:

הציבור מאס בימין הקיצוני ורוצה לחזור לשפיות מדינית וחברתית.

הסחף המדהים לכיוונה של 'יש עתיד' התרחש רק בחלקו בזכות הכריזמה של העומד בראשה. גם ההצלחה היחסית של מרצ לא נבעה כולה מהקמפיין המוצלח שזהבה גלאון הובילה. תרמו להם במידה רבה חיזורה חסר התועלת של שלי יחימוביץ' אחר קולות המתנחלים והתכחשותה העיקשת לכור מחצבתה של מפלגתה וכישלונה הצורם של ציפי לבני כמנהיגת הרוב בכנסת הקודמת.      

זאת לא מערכת הבחירות הראשונה בה חלו התפתחויות מפתיעות:

ב-1977 חל המהפך ההיסטורי, כאשר הליכוד הדיח את מפלגת העבודה מהשלטון, אבל באותה המערכה זכתה גם ד"ש - "מענה למשאלותיהם של ישראלים רבים, במיוחד מקרב המעמד הבינוני, שקצו בשחיתות שיוחסה למפלגת השלטון" (ויקיפדיה) - ל-15 מושבים.

ב-2003, זכתה שינוי - שראשיתה בתנועת המחאה שקמה בעקבות מלחמת יום הכיפורים - אשר בראשה עמד אביו של יאיר, טומי לפיד, ב-15 מנדטים בכנסת.

ב-2006 נכנסו לכנסת 29 ח"כ של קדימה, שברומם פרשו מהליכוד, אבל ההפתעה המרעישה של אותה מערכת הבחירות הייתה התופעה המוזרה, בה הצביעו צעירים רבים דווקא למפלגת של גמלאים וזיכו אותה ב-7 מנדטים.  

המשותף לכל הצבעות המחאה האלה הוא, כי קיים בארץ ציבור גדול של עירוניים חילוניים ומתונים ממעמד הביניים, המחפש לעצמו בית אידיאולוגי ומוכן להעניק אשראי זמני לכול התארגנות פוליטית המבטיחה לייצג את השקפותיו.

מה הן השקפות אלה? ניתן לנסחן במשפט אחד: חיה ותן לחיות!

משפט זה מאחד את כל הסיסמאות שהופרחו לאחרונה לאוויר, כגון צדק חברתי, שוויון בנטל, הסדר מדיני המבטיח עתיד בטוח לדורות הבאים, דיור בר השגה, חופש מכפייה דתית, טיפול בחוליי מערכת הבריאות ועוד.

מכיוון שאף מסגרת פוליטית קיימת לא ייצגה השקפות אלה במלואן, נוצר מצב של ריק פוליטי, אשר בשעתו הביא להקמת 'ד"ש', מאוחר יותר 'שינוי' ועתה 'יש עתיד'. הבעיה עם הגופים הפוליטיים האלה שהם קמו למטרה אחת בלבד: לקבל את תמיכת קהל הבוחרים במערכת בחירות נתונה. אין לי ספק שמנהיגי הגופים האלה מאמינים בכנות, כי יצליחו לשנות את המציאות הישראלית ולהגשים לפחות חלק מהמטרות שלשמן נכנסו לחיים הפוליטיים, השאלה רק מה יקרה בארבעת השנים עד לבחירות הבאות?

הניסיון מלמד שלאישים החברים בהתארגנויות התקופתיות המקריות האלה, חסר הדבק האידיאולוגי שיקשור אותם יחד. אין להם זהות מסוימת סביבה הם היו יכולים להיות מאוגדים, הם לא מאותו מגזר, חסרה להם המסורת של עבודה משותפת, של מאבקים שניהלו בעבר. אחר תקופה מסוימת מתגלים ביניהם ניגודים והם נפוצים לכל עבר, מצטרפים למסגרות פוליטיות אחרות, מקימים סיעות יחיד, או פורשים מהחיים הפוליטיים. כך קורה, שרשימה שבמערכת בחירות אחת גרפה שיא של קולות, ארבע שנים לאחר מכן מגרדת בקושי את אחוז החסימה.  

להשקפתי, מרצ הייתה יכולה למלא את הריק הפוליטי ולספק את הסחורה כולה, או ברובה לאותו ציבור המחפש ייצוג הולם, אבל חסר לה הקסם של פנים חדשות ורעננות, של התמימות פוליטית וההצבעה עבורה לא הייתה מעבירה מסר של מחאה ומרד בממסד הרקוב. היא גם מצהירה בגאווה על הזהות השמאלית שלה ולציבור שבחלקו הצביע בעבר לימין, עדיין קשה לקבל תווית אידיאולוגית זאת שנוצלה לרעה על-ידי משטרים רודניים רצחניים.

ניתן לקוות שבעתיד לא יעניק ציבור זה של חסרי בית פוליטי אשראי למפלגות בועה, רשימות 'אינסטנט' ויתמוך באלה המוכיחים נאמנות לדרכם ופועלים בכל ימות השנה למען שפיות מדינית, צדק חברתי ועתיד טוב יותר.

 

הכותב הוא ישראלי נשוי, שלושה ילדים, שישה נכדים. עוסק בעריכה וכתיבה טכנית לפרנסתו ובכתיבה יוצרת ותרגום בעברית, אנגלית והונגרית וגלישה באינטרנט להנאתו. גר בת"א וגאה להימנות על חברי מרץ.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר