מס' צפיות - 179
דירוג ממוצע -
אם אינך יכוך לנצח אותם, הצטרף אליהם
מאת: אברי שחם 02/12/12 (07:38)

כ"ט בנובמבר הוא הכינוי לתאריך 29 בנובמבר 1947, היום בו החליטה עצרת האומות המאוחדות (האו"ם) בלייק סוכסס על סיום המנדט הבריטי והקמת שתי מדינות עצמאיות בארץ ישראל - מדינה יהודית ומדינה ערבית (תוכנית החלוקה) - ואכן ב-14 במאי 1948 הוכרז על הקמתה של המדינה היהודית, היא מדינת ישראל. ההחלטה התקבלה ביישוב היהודי בשמחה רבה, יהודים רקדו בחוצות הערים והיישובים בכל רחבי ארץ ישראל. ברשימתי "כ"ט בנובמבר שלי" כתבתי של השמחה שהשתררה בקרב הציבור היהודי בארץ הולדתי.

בדיוק 65 שנים אחרי תאריך היסטורי זה, החליטה העצרת הכללית של האו"ם להכיר בפלסטין בגבולות 1967 כמדינה משקיפה שאינה חברה בארגון. רוב המדינות הצביעו בעד ובודדות בלבד, בהן ישראל, ארה"ב וקנדה, הצביעו נגד. "בכירי ממשלת ישראל התחרו ביניהם מי ינפק התבטאות שמזלזלת יותר במהלך הפלסטיני באו"ם. מעולם לא הופצו כל כך הרבה הודעות לעיתונות על אירוע שהוגדר באותן הודעות ממש כחסר משמעות". (הארץ 30/11/12).

לעומתם הכריז נפתלי בנט, יו"ר מפלגת 'הבית היהודי', כי "התרחש פיגוע מדיני בישראל". יו"ר העבודה שלי יחימוביץ' קראה להחלטה "כישלון מדיני ודיפלומטי". אחרים קראו להצבעה  באו"ם קריסה מדינית, כישלון דיפלומטי משפיל, תבוסה מוחצת למדיניותה של הממשלה.

ללא קשר להחלטה עצמה, שהיא בעלת ערך סמלי יותר, מאשר מעשי, עצם העובדה, כי אחדות מידידותיה המובהקות ביותר של מדינתנו, כמו גרמניה, צרפת, בריטניה ואיטליה, לא שעו לתחינותיה של ממשלת ישראל והפגינו תמיכה גורפת בפלסטינים, מהווה איתות אזהרה לישראל. לעולם נמאס כנראה מהסכסוך הישראלי-הפלסטיני המתמשך מאז החלטת האו"ם ב-1947, מכך שממשלת ישראל מכריזה השכם והערב על ידה המושטת לשלום ומעשית מנהלת מדיניות עקבית לעירור מעמדה של הרשות הפלסטינית, מדיניות העשייה להביא לשלטון חמאס גם בגדה. לממשלתה הימנית של נתניהו כנראה קל יותר להסתדר עם גוף שהוכרז כארגון טרור ואין צורך לנהל עימו מו"מ לשלום.

אני נמנה על המתנגדים החריפים לממשלת נתניהו, אבל מנסה בכל זאת להבין את ההיגיון בעמדותיה. תפקידה של האופוזיציה לנגח את הממשלה בכל הזדמנות מתבקשת, אז הבה נתעלם מהתקפותיה ונתייחס ברצינות אל הצהרות ראש הממשלה, כי להכרת העצרת בפלסטין כמדינה משקיפה "אין משמעות בשטח" ויושב-ראש הכנסת, כי ההחלטה "היא חסרת תוצאות משפטיות".

לפי פתגם אמריקאי ידוע "אם אינך יכול לנצח אותם, הצטרף אליהם"! אם ישראל נכשלה במאמציה לסכל את ההצבעה ב-29 לנובמבר וערכה של ההצבעה באו"ם היא סמלית בלבד, האם במקום לגנות את 138 המדינות שתמכו בבקשת הרשות הפלסטינית, לא היה זה מעשה הכם יותר, לו ישראל הייתה מצטרפת - בתיאום עם בת בריתה, ארה"ב - לאלה שהצביעו למען הכרה בפלסטין כמדינה משקיפה באו"ם? הרי ראש הממשלה (שסירב תחילה להכיר בפתרון שתי המדינות, אך נכנע ללחץ האמריקאי) הודיע בנאום בר-אלין ביוני 2009 על נכונותו להסכים (בתנאים מסוימים) להקמת מדינה פלסטינית.

בצעד בלתי-צפוי זה, הייתה ישראל מפתיעה את היריב ולא רק זוכה לניצחון מוסרי חשוב, כי גם גוזלת חלק מתהילתו של אבו מאזן. הייתה זאת ג'סטה שהייתה מוכיחה לכל העולם ש"ידה של ישראל המושטת לשלום", אינה פראזה ריקה מתוכן ויחד עם זה הייתה זאת ג'סטה סמלית בלבד, כי כאמור, כי להחלטת העצרת "אין משמעות בשטח" ו"היא חסרת תוצאות משפטיות"!  

הכותב הוא ישראלי נשוי, שלושה ילדים, שישה נכדים. עוסק בעריכה וכתיבה טכנית לפרנסתו ובכתיבה יוצרת ותרגום בעברית, אנגלית והונגרית וגלישה באינטרנט להנאתו. גר בת"א וגאה להימנות על חברי מרץ.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר