בדיון חד-לשוני שנערך היום (יום רביעי 10/09) במסגרת פורום מאג'די, הפלטפורמה המארחת דמויות מובילות מהחברה הישראלית לדיונים בתחומי פוליטיקה, משפט, מדע, ספרות ואיכות הסביבה, התגלו השקפות חריפות על המצב הביטחוני והפוליטי הנוכחי. שלושה מומחי ביטחון ומשפט בכירים - שלמה בן עמי, השר לביטחון פנים לשעבר; עמי אשד, המפקד לשעבר של מחוז תל אביב במשטרה; ויוסי סדבון, עורך דין ויועץ משפטי לשעבר - חשפו ביקורת נוקבת על ניהול המלחמה, מדיניות אכיפת החוק ומשבר האמון במוסדות המדינה.

ביקורת חריפה על נתניהו: "מהמר בקזינו ללא סוף"

פתח את הדיון שלמה בן עמי בביקורת חסרת פשרות על ראש הממשלה בנימין נתניהו ועל ניהול המלחמה. "הוא מתנהג כמהמר שמנסה לזרוק לתוך המערכה עוד איזה דבר, עוד איזו מכה, בתקווה שהדבר הזה יביא לאיזושהי תמונת ניצחון שיתקן את מצבו במורשת", אמר בן עמי. "והז'יטונים שלו זה הציבור, זה אנחנו. אנחנו הז'יטונים שהוא זורק בקזינו הזה שאין לו סוף".

לדברי בן עמי, נתניהו נמצא במשבר מורשת עמוק: "הוא 15-20 שנה בפוליטיקה הישראלית, הבטיח הרים וגבעות והכול קורס. גם הנושא האיראני לא נגמר, הוא הבטיח את העניינים עם חמאס, והכול נמצא במשבר נורא". הוא הוסיף כי "אין היום קצין בכיר בצה"ל בשירות, וגם שלא בשירות, הסבור שלדבר הזה יש איזושהי תוחלת".

בן עמי גם הזהיר מפני ההשלכות הכלכליות של המלחמה: "אנחנו מגיעים לגירעון של 7-8 אחוזים, שאותו ישלמו הנכדים שלנו". הוא הדגיש כי "אנחנו עשינו בעזה מה שבנות-הברית לא עשו באירופה במלחמת העולם השנייה", ודרש לשים קץ למלחמה ולהתמקד בפתרונות דיפלומטיים.

אשד: המחאות בישראל - "הדף היפה ביותר של הדמוקרטיה"

עמי אשד, שניהל את מחוז תל אביב במהלך המחאות נגד הרפורמה המשפטית, הגן על הדרך שבה טופלו המחאות. "אנחנו חווים כבר כמה שנים טובות מחאות רחבות מאוד", אמר אשד, ופירט את השלבים השונים - החל ממחאות כיכר גורן, דרך מחאת הרפורמה המשפטית ועד למחאות משפחות החטופים.

אשד הסביר כי בישראל אין חוק ספציפי למחאות, והמסגרת המשפטית נקבעת על ידי פסיקות בג"ץ. "למרבה הפלא, יש חוק אחד - חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שממנו נגזרת הזכות לחופש ביטוי, ובית המשפט פירש אותו ביחס למחאות".

הוא הדגיש כי זכות המחאה איננה מוחלטת: "מחאה שהופכת לכדי התפרעות, שיש בה סיכון לחיי אדם או פגיעה ברכוש, היא עוברת את הקו הלגיטימי". במקרה של מחאות ליד בתי אנשי ציבור, אשד הסביר את המתווה שנקבע בעקבות המחאות ליד ביתו של היועץ המשפטי לשעבר מנדלבליט.

בן עמי הוסיף כי "המחאות האלה צריכות להיכנס להיסטוריה של המדינה הזאת כרגעים היפים ביותר של הדמוקרטיה הישראלית. שלוש שנים מתנהלת כאן מחאה ציבורית מתורבתת, שבה אין פגיעה בנפש".

סדבון: "המשטרה פוגעת בזכויות האזרח"

יוסי סדבון התמקד בבעיות המקצועיות במשטרה ובפגיעה בזכויות האזרח. הוא הציג דוגמאות קונקרטיות לכשלים, כמו מקרה הנשים שנעצרו בבית כנסת בהרצליה בגין הנחת כרוזים על החטופים. "עצרו אותן עם אזיקים, לקחו אותן לתחנה וגם רצו להאריך להן את המעצר. התיק נסגר מחוסר אשמה", סיפר סדבון.

סדבון גם התמקד בתיקון 37 לפקודת המשטרה, שמעניק לשר בן גביר סמכויות נוספות. "הוא רוצה לשלוט גם בנושא חסיונות ובמדיניות החקירות. זה לא יעלה על הדעת ששר יפעיל את האג'נדה הפוליטית שלו על אגף החקירות", הזהיר.

הר הבית: "כור גרעיני בלב ירושלים"

אשד הביע חשש עמוק מהמתרחש בהר הבית. "אנחנו הולכים בהר הבית על חבל דק מסוכן ביותר", אמר. "הסטטוס קוו הופר לחלוטין. פעם עלו 100-200 יהודים בסיבובים מעטים, היום אנחנו מגיעים למספרים של 2,000-3,000, בחגים אפילו 5,000 יהודים שעולים, משתחווים ומתפללים בהר הבית".

לדבריו, "זה כור גרעיני בלב ירושלים, וצריך להתייחס אליו במיטב הזהירות. אם יש משהו אחד שכן יכול להכניס את ערביי ישראל לעימות, זו סוגיית הר הבית".

בן עמי הוסיף כי "העניין הזה של הסטטוס קוו תמיד נתפס על ידי הצד הערבי כהזמנה לג'יהאד. זה מקום שאסור לתת לפירומנים שמתכוונים להבעיר אש לעלות אליו".

משבר הפשיעה במגזר הערבי

בן עמי ואשד התייחסו למשבר הפשיעה החמור במגזר הערבי. "נרצחו 260-270 ערבים השנה, לעומת 120 בשנה הקודמת", ציין אשד. "אם הייתה עלייה של 10-20 אחוזים בשודים באזור מסוים, הייתי מיד שולח את כל המטה לבדוק מה קורה. כאן נראה כאילו אין בעיה".

הם דרשו גישה מקיפה הכוללת את כל משרדי הממשלה: "אתה צריך לרדוף אחרי כל הארגון, לתפוס רכבים, חשבונות בנק, להשמיד את היכולת הכלכלית. זה לא יכול להיות שנוער מנותק מבית ספר ימשיך להיות מנותק ולא יהיו לו מתנ"סים לפעילות".

קריאה לשינוי כיוון

הדיון במסגרת פורום מאג'די הסתיים בקריאה ברורה לשינוי כיוון במדיניות הביטחון ואכיפת החוק. השלושה הסכימו כי נדרש שינוי בהנהגה הפוליטית ובגישה המקצועית של המשטרה. בן עמי סיכם: "צריך לשים קץ למלחמה הזאת, להתמקד בפתרונות דיפלומטיים, להחזיר את החטופים ולעשות הפסקה כדי לחשוב מה הלאה".

הדברים נאמרו ברקע של משבר אמון עמוק במוסדות המדינה, כפי שעלה מהדיון. השאלה הגדולה היא האם המערכת הפוליטית תוכל להקשיב לאזהרות ולבצע את השינויים הנדרשים, או שתמשיך במסלול הנוכחי שלדברי הבכירים מוביל למשבר עמוק יותר.