מס' צפיות - 182
דירוג ממוצע -
על כספו סובב העולם- האמנם?
הפקת הענק של עמרי ניצן, מצליחה להביא הרבה מאוד מופע אך מעט מדי תיאטרון.
מאת: גילי 03/11/11 (10:55)

"על כספו סובב העולם, על כספו סובב העולם.."- כך תרגם את השיר בצורה חיננית ורעננה אלי ביז'אווי, המתרגם של ההפקה האחרונה שעלתה ב"קאמרי" לפני כשבוע. תוך כדי הביצוע המעולה,המדויק והעצמתי של השיר, לא יכולתי שלא לחשוב- האם גם מנכ"ל תיאטרון הקאמרי, נעם סמל, ובימאי הבית המוערך שלו, עמרי ניצן, היו מסונוורים משורת המחץ של השיר הידוע?

אין ספק, שעל כספּה, סובבת ההצגה "קברט"- היא מלוטשת,מלאת שואו- כפי שמדגימה התפאורה  הייחודית והמעניינת של רוני תורן (אם  כי מעט מוגזמת לעתים, ועל כך נרחיב בהמשך), התאורה מלאת החיים של אבי יונה(במבי) בואנו, התלבושות הנוצצות והיצירתיות של ארנה סמורגונסקי,- שלל האלמנטים הללו היו מאוד מרהיבים, מרשימים ובעלי רמה מאוד גבוהה. אבל, כמו שכולנו למדנו בקיץ האחרון, לא מספיק רק הכסף בכדי לסובב את העולם, וגם לא מספיקים שני מליון שקלים בכדי להרים למעלה הפקת ענק כמו זו האחרונה של "קברט".  כפי שגם העולם זקוק לחמלה, רגישות, סולידריות, עצמאות,חופש ובחירה בחיים, כך גם הפקת תיאטרון  זקוקה לחיים- אלמנט שלא היה ממנו עודף גדול בהצגה אמש.

מרוב השפע, כבר שכחנו מה לב ההצגה, מהו ליבו של תיאטרון, ונראה כי חלק מן השחקנים שכחו זאת גם. ההסתמכות על הזוהר והעושר האינסופי בהצגה, הניא את רוב הקאסט מלהגיש משחק איכותי אל הבמה, מלבד מיקי קם וגדי יגיל המצויינים, שמדגימים את חשיבותו של משחק איכותי, גם במחזמר- שבו לא תמיד אפשר לשים לב לאיכות המשחקית., ואיתי טיראן - שלמרות שקצת "נתקע" על דמות הרשע-תמים-בוחן-פיקח של קיטל מ"גטו" (גם בבימויו של עמרי ניצן),עדיין מביאאת המרץ והאנרגיה היחודיים לו .אקי אבני,למשל- אולי כוכב קולנוע, אבל בפירוש אינו שחקן. התגובות שלו ועומק הדמות שבנה יכולים למלא בריכת גומי, ולפעמים מעוררות גיחוך. אולה שור מפליאה בשירתה, ומביאה סאלי מעניינת ולא לגמרי חד גונית, אך מעט חמודה מדי לעתים. בגדול- משהו  בהפקה פשוט לא זורם, הכל "מחזמרי" מדי, ובכללי- יותר מדי אך בו בזמן מעט מדי.

זוהי עוד נקודת מפתח בבימוי של ניצן, במאי מוערך וחדשני לכל הדעות- הכל קצת "יותר מדי"- הכוריאוגרפיה, המדייקת וחריפה( במיוחד ב"שיר הגורילה", בעיניי פנינת ההצגה-דווקא בגלל העדינות שלה) היא מינית, כמתבקש, אבל אולי מינית מדי , על סף הוולגרית. התפאורה המרמזת על הגחלים הבוערות של הנאצים בגרמניה בתחילת שנות ה30, דרך העיתונים התקופתיים,  טובה מאוד ומיוחדת , אך אין כל צורך בהקרנות היותר מדי מפורשות של מצעדים נאציים ובתמונות מברלין עצמה באותן שנים. באופן כללי, כל הנסיון של הבמאי  לקשר בצורה מאוד חזקה את "קברט" לשואה אינו עולה יפה. נראה כי עומרי ניצן "אנס" את ההצגה -  בכדי להפוך אותה ל"מחזה שואה". היה די והותר ברמיזות הכתובות במחזה. אין צורך בכל ההקרנות המלוות את השירים,פסי הרכבת המוקרינם על מסך ענק  שמעלים לכולנו את "נורת האושוויץ" מעל הראש- ובמיוחד לא בחשיפתו של המנחה כאסיר מחנות, שאין בה ולו שמץ אחד של עידון.

עצתי? אם עמרי ניצן היה מעוניין לשלב נקודה יהודית בהצגה, טוב היה אם הקשיב לחכמינו- "כל המוסיף גורע", כך אמרו. אפשר וצריך היה להסתמך הרבה יותר על להקת השחקנים (או להוסיף שחקנים אחרים, שייתנו צבע, כמו יחזקאל לזרוב, בתור מנחה, למשל),על משחק איכותי ובימוי נכון- מלאכה אשר ניצן מבצע היטב לרוב, ולא על כסף ושואו חסר בסיס תיאטרלי מספק- יכול להיות שאז כל הזוהר  בסגנון ברודווי היה מקבל מעמד נכון, כמלווה לאיכות ולא כמחפה על חוסר.

 

 

 

הכותבת היא חיילת משוחררת,אוהבת תאטרון ולהביע דעה (כשנותנים לה..)

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות לכתבה זו התקבלה תגובה אחת לקריאת כל התגובות ברצף
1.
קברט
סבא 12.11.11 (11:05)