מס' צפיות - 156
דירוג ממוצע -
פאריז לרומנטיקנים
מאת: אברי שחם 30/06/11 (07:34)

בשבוע שעבר נתתי כאן גט כריתות לתחזיות מזג-האוויר, השבוע אני עושה כן לביקורות הסרטים. הן מבטאות כמובן את טעמו האישי של מבקר נתון, שבמסגרת חופש הביטוי הוא בהחלט רשאי לפרסמו ברבים, אבל מאין לי, כי טעמי שלי זהה לזה שלו? לא כל האנשים אוהבים נזיד תרד, שכמות השום בו זועק לשמיים. אני דווקא כן, אבל לא יעלה על דעתי להמליץ עליו למישהו. המבקר ב'עכבר העיר' קטל את סרטו החדש של וודי אלן "חצות בפאריז" ("חסר צורניות קולנועית מעניינת"), אבל התעלמתי ממנו ויצאתי מורווח.    

  בזמן הצפייה בסרט, נזכרתי בביטוי האנגלי name-dropping, שמשמעו אזכור, כביכול מקרי, של שמות אנשים מפורסמים, כאילו היו מכרים טובים. זה לא בהכרח פסול, כאשר אינך עושה כן על מנת להרשים אחרים. גם אני סיפרתי פעם, כי בשעתו הסתופפתי בצלם של שחקנים ישראלים ידועים אחדים, אבל נראה לי, כי הבמאי האמריקאי הגאוני הפך את הזכרת שמות הידוענים לגימיק מרכזי בסרטו. אחר שקהל הצופים קולט, שגיבור הסרט דילג בזמן במוכנית מרצדס ענתיקה לשנות ה-20 של המאה שעברה (ואחר גם לשלהי המאה ה-19), הוא ממתין בנשימה עצורה באיזה סופר, צייר, במאי נוסף, מענקי התקופה, ייתקל וכאשר בחלל האולם נזרקת מילת-הקסם 'דאלי', 'בונואל', או פבלו', כולם נושמים לרווחה וממהרים בלחש רם להשלים את השם, למען בת/בן זוגם, או הקהל הסובב אותם, כדי שיידעו שגם הם בין שותפי הסוד ולא החמיצו חס וחלילה את הרמז העבה.

מכאן ניתן אולי להבין, כי אלה שאין להם ידע מעמיק בתולדות הספרות והאומנות של המאה שעברה ואינם יודעים, כי אותה 'אליס', שפחתה את דלת ביתה של (הסופרת האמריקאית) גרטרוד שטיין, היא אליס ב. טוקלאס, בת זוגה לחיים ו'זלדה' היא לא רק רעייתו של (הסופר האמריקאי) פרנסיס סקוט פיצג'רלד, אלא סופרת דגולה בזכות עצמה, לא ייהנו מיצירתו של אלן ולא כך הוא. הסרט רצוף צילומים נהדרים של פאריז ביום ובלילה, הוא מלא אווירה רומנטית ושיריו של קול פורטר המתנגנים ברקע, מעבירים אותך לעולם קסום בו הכול אפשרי.

הסרט אומנם דן בנושא המעסיק לעתים את כולנו: האם העבר היה טוב יותר, יפה יותר, האנשים היו מאושרים יותר, אך עלילתו אינה דרמאטית שתזעזע אתכם, תגרום לכם להרהר בה במשך ימים, או תצחיק אתכם עד לדמעות. עם זאת, מובטח לכם, כי תהנו ממנו.

דרך אגב, בסרט מופיעה לכמה רגעים ידוענית בת תקופתנו, קרלה ברוני, אחת הנשים היפות והמקסימות בעיניי. ראיתי אותה בעשרות צילומים, בלבוש מלא וגם בלעדיו וגם בקטעי ווידאו, אולם לדעתי, בסרטו של אלן, היא שחוחה, אפורה במקצת וחסר לה משהו מהביטחון העצמי שהיא מפגינה כאשתו של נשיא צרפת. 

 

הכותב הוא ישראלי נשוי, שלושה ילדים, שישה נכדים. עוסק בעריכה וכתיבה טכנית לפרנסתו ובכתיבה יוצרת ותרגום בעברית, אנגלית והונגרית וגלישה באינטרנט להנאתו. גר בת"א וגאה להימנות על חברי מרץ.

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר