עזבו את נוסטרדמוס, המשבר הכלכלי, שכחו את המלחמה הבאה עם חיזבאללה, את האיום האירני, אחרי באג 2000 (שכידוע, תחזיות האימים לגביו לא התממשו), נמצאת על הפרק כעת נבואת המאיה, שבחלקים מסוימים בציבור מעוררת חשש על סוף העולם הממשמש ובא. התאריך 21 בדצמבר 2012 מצוין בלוח השנה של בני המאיה כ"לידה מחדש" בלבד, אבל רואי השחורות התמידיים מפרשים אותו כקצה של התרבות האנושית (יש המוסיפים "כפי שאנו מכירים אותה"). לפי פירושים אחרים, שאמורים להרגיע את פחדינו, המושג `היום האחרון במחזור השנים` איננו מבשר התרחשות אסון כלשהו, אלא תמורה רוחנית כלשהי, את שחרה של תרבות החדשה. נרגעתם? אני לא, לך תדע מהי משמעותה של תמורה שכזאת.

מהו לוח המאיה? הלוח נוצר בידי ציוויליזציה שהתקיימה בערך בין השנים 250 עד 900 לספירה. אימפריית המאיה השתרעה על פני מרבית שטחן של המדינות הדרומיות של מקסיקו עד לאתרים בגואטמלה, בליז, אל סלבדור וחלקים מהונדורס. בני המאיה לא היו מפותחים טכנולוגית, אבל התמחותם באסטרולוגיה ומתמטיקה הייתה מדהימה. הייתה להם תרבות כתובה ויכולת רבה בתכנון ערים ובנייתן. הם הזה התפרסמו במיוחד בפירמידות שלהם ומבנים גדולים ומרשימים אחרים. אנשי המאיה השפיעו רבות על התרבות במרכז אמריקה, לא רק בתוך תחומי שלטונם, אלא גם על אוכלוסיות רבות באזור.

המאיה השתמשו בלוחות שונים והתבוננו בזמן כעל מערכת של מחזורים רוחניים. בעוד שללוחות היה שימושים מעשיים - חברתיים, חקלאיים, מסחריים ומנהליים - הם גם היוו מרכיב דתי. מרבית לוחות המאיה היו קצרים. לוח אחד ארך 260 יום ולוח אחר -  השמשי -  365 ימים. שני הלוחות שולבו במעין סבב, מחזור שארך בערך 52 שנים גרגוריאניות (כמשכו של דור). זה הספיק, כדי לזכור את תאריך יום ההולדת של אדם, או תקופות דתיות משמעותיות, אך לא הייתה שום אפשרות לתעד תאריכים יותר מאשר 52 שנים אחורנית.

לצורך זה השתמשו בני המאיה ב"ספירה הארוכה", לוח מרשים בן 5,126 שנים, שאפשר לחזות אירועים באורח נומרי. ה-21 בדצמבר 2012 מציין את סוף המחזור בן 5,126 השנים והוא עולה בקנה אחד עם היפוך החורף, היום הארוך בשנה ואחד משמונת חגי השמש בגלגל השנה הפגאני. כמו כן, יש הטוענים, כי בני המאיה בחרו את התאריך הזה בגלל שהוא מסמל מצב קוסמי, בו השמש נמצאת בקו אחד עם גלקסיית שביל החלב.

פירושה האפוקליפטי העכשווי של נבואת המאיה מבוססת על ההערכה, כי כאשר הלוח הארוך יגיע לקיצו, יארע משהו רע. כשמשהו מסתיים (גם בכל תחילת שנה אזרחית חדשה), בני אדם רבים מאמינים, כי מזלם, מהלך חייהם ישתנו. סיום מניינן של השנים - אפילו על פי אמונת בני המאיה, עם שאינו קיים יותר -  פותח כר נרחב לבעלי דמיון פרוע ביותר על קצה של התרבות האנושית. קיימות פרשניות לפיהן הגידול הדרמאטי בהוריקנים, מקרי הצונאמי, התפרצויות הרי הגעש, רעידות האדמה, התחממות כדור הארץ, בצורות, שיטפונות, מגיפות הרעב, מחלות ממאירות כמו האיידס, התקפות הטרור, המלחמות האזוריות, האיומים הגרעיניים ואפילו היחלשות הדולר האמריקאי, כולם כאחד מבשרים על אסון בקנה מידה עולמי המתקרב.

כמה מהתסריטים הפופולאריים חוזים מתקפת מטאוריטים, חורים שחורים, קרני גמא המגיעים מגלקסיות סמוכות, סערות סולריות שיגרמו להתפרצות הרי געש, תקופת קרח חדשה, הפיכת הקטבים המגנטיים ועוד כהנה וכהנה. אין כל עדות מדעית להתרחשות אף אחד מהדברים הללו בשנת 2012, או בשנים שלאחר מכן, לטענת אנשי נאס"א, כל הנבואה היא עורבא פרח ועל כן מדהים לראות מה כמות המלל המתפרסם על נבואות נבובות אלה. כל אחד מהאיומים הללו זכה למאמרים ארוכים בהם מנותחת השאלה, מדוע אין עדויות שיתמכו בתיאוריה על סוג תרחיש סוף העולם החביב על כותב המאמר.

נוצר כבר סרט ששמו כמובן 2012, "סרט הרפתקאות אפי על מהפך קיצוני שמביא את העולם לקיצו" ולתאריך ה-21 לדצמבר 2012 יש גם אתר אינטרנט `רשמי` בתשע שפות, המונה את מספר הימים, השעות, הדקות והשניות שנותרו לנו עד סוף העולם (בעת כתיבת שורות אלה המונה הראה 1051-17-06-05) ומרכז את כל הנבואות, `החדשות`, הספרים, מאמרים וצילומי ווידאו הקשורים לנושא. המצחיק ביותר בעיניי, כי באתר נמכרים גם מוצרים כמו זוודי הישרדות, תרכיז לשימור מים העמיד ל-5 שנים, מכשיר רדיו המופעל באמצעות ארכובת יד, חליפת מגן נגד מתקפה גרעינית, כימית, או ביולוגית. תחליטו, סוף העולם, או לא?

כפי שנכתב באחד האתרים, "המספר 2012 נהפך למין קוד. כולם מדברים על זה, או לפחות שמעו על זה, חלק מתנגדים חריפים לעניין שהוא מעורר, חלק מכורים. כבר הרבה זמן לא חיכינו למשהו, כמו מה שהתאריך הזה מייצג. חלקנו מחכים לראות שיקרה משהו טוב, או רע, האחרים מחכים לראות שלא יקרה כלום".

המעציב אותי בכל הסיפור, הם אלה המחכים שיקרה דבר כלשהו, לא חשוב מה. לאנשים אלה אוכל לומר רק, קומו מכורסאות המחשב הנוחות שלכם, צאו החוצה, תמצאו משמעות לחייכם, מלאו אותו תוכן. יש דברים יפים בעולם שכדאי לשמרם, אידיאלים שכדאי להיאבק עליהם. סוף העולם ישים קץ לא רק לסבלות העולם, לרע, למושחת, למייאש, כי אם גם ליופי, למרומם, למלהיב, לשמחות, לאהבה.

העולם לא מוצא חן בעיניכם? שנו אותו!