אני מפרסם כאן בגאווה רבה את שירו של נכדי, איל סורני בן ה-11.

מבט לאחור /איל סורני

הנה בא לו הקץ,

כאילו העולם מתפוצץ,

כל השמחה העוז והששון,

ועם זאת כל העצב הכאב והיגון,

עכשיו כשאני מביט לאחור,

וסופר את הזמן לאחור,

אני מרגיש כמה נפלא זה לחיות,

כמה כיף להיות.

מהרגע שבו נולדתי,

עד הרגע שבו נפטרתי,

חלו בי אין ספור מאורעות,

משמחה ועד דמעות,

מכאב ועד צהלה,

משנאה ועד אהבה,

מלחישה ועד צעקה,

מחולשה ועד חוזקה.

זה פשוט נפלא להיזכר בכל המאורעות,

ולזכור כמה היה טוב לחיות.

אני מפרסם בגאווה רבה את שירו של נכדי, איל סורני בן ה-11.