כמה עוד אפשר להמשיך להתעלל בגלעד שליט, במשפחתו, בחבריו ובכל עם ישראל? מסתבר שאפשר. כי עד עכשיו אני לא מבין בכלל מה קורה כאן ומי מנהל את העניינים. וכשאין מי שינהל את העיניינים הדברים נראים ככה. יום אחד אומרים משהו אחד ומעלים את מפלס התקווה של כולנו, ולמחרת אומרים בדיוק את ההפך ומכניסים את כולנו ליאוש. כאילו שאין לנו מספיק נושאים להרגיש מיואשים גם ככה.

צודקים חבריו של גלעד שליט שמבקשים מהממשלה האימפוטנטית הזאת להגיע להכרעה ולהפסיק לזגזג:

אבל להגיע להכרעה בממשלה שסועה שעומדת בפני סיום הקדנציה שלה וחבריה עסוקים בלשמור על הכסאות שלהם זה לא דבר פשוט.

קראתי היום את הדברים של עמוס גלעד במעריב, על חוסר הקונסיסטנטיות שלנו בניהול הנושא הזה, על כך שלמעשה העלבנו את מצרים בהתנהגות שלנו. תגידו לי? מצבנו כל כך טוב בעולם שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו להעליב את מי שכבר נשאר בעל ברית?

לפי דברי חמאס (ולא שאני מאמין לכל מילה שלהם...ממש לא), הם מוכנים לשחרר את גלעד שליט בכל רגע נתון אבל תמורת רשימת האסירים שהם כבר העבירו לפני שנה. כלומר מבחינתם כלום לא השתנה, לא משנה המלחמה, לא משנה המעברים, לא משנה כלום, הם לא זזו מילימטר. או. קיי., זה היה צפוי, ושוב השאלה אם כך מה השתנה מבחינתנו? כנראה שגם כלום. אם כך, על מה ולמה הדיבורים על השחרור הקרוב, על מה הם בדיוק מצביעים עכשיו, הרי הדבר היחיד שצריך להכריע לגביו על פי הנתונים הנ"ל, זה האם אנחנו מוכנים לשנות את עמדתנו. זה למעשה הדבר היחיד העומד כאן על הפרק, כי הנתונים לא השתנו כהוא זה.

אני רוצה לפנות לחברי הממשלה הנכבדים ולאמר להם ככה, נכון שתיראו כמו אידיוטים אם תסכימו לאותם תנאים שלא הסכמתם לגביהם בעבר, ואנשים יגידו בשביל מה היה כל זה? ולמה גלעד שליט היה צריך לשבת בשבי כל כך הרבה זמן אם אפשר היה לשחרר אותו באותם תנאים לפני שנה ולחסוך את הכאב הזה לכולם. אבל אני אומר לכם, אתם כבר נראים די אידיוטים, וגם ככה לאנשים אין כזאת דעה טובה עליכם, אז תפסיקו לדאוג לעצמכם ולאיך שאתם נראים כי זה חסר תקנה ממילא, ותתחילו לחשוב על גלעד שליט. בין כה וכה האנשים במדינה הזאת הוכיחו שיש להם זכרון קצר ומה שיזכרו לכם בסופו של דבר זה האם הצלחתם להחזיר את גלעד או לא.