שיתוף פעולה בין תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער ותיאטרון המחול ענבל הוליד מופע מקסים בשם "ריקוד משפחתי". אמנם הוא נוצר כמופע לילדים ולנוער אך יהנו ממנו גם מבוגרים ובעצם כל הגילים.
המתכונת פשוטה ביותר. סבתא שהיתה רגילה לדאג לנכד שלה פתאום "משתגעת"מראה לנכד אלבום משפחתי, נזכרת בעבר ומתחילה לרקוד בלהקה שהיא מקימה. זה נותן לה טעם מחודש בחיים, פורחת ומגשימה שאיפות מהעבר. היא מצליחה בסופו של דבר להדביק גם את נכדה לאהוב את ריקודי השורשים שלה, ריקודים אתניים עליהם היא גדלה.
במסגרת הסיפור, הכוריאוגרפית המצוינת רוני ברנדשטטר בנתה מופע בו אנו רואים הן ריקודים אתניים הן ריקודים מודרניים והן שילוב בין שניהם עם קריצה לשפה הענבלית המיוחדת. הרגשנו גם מיקצב תימני בריקוד מערבי מובהק. זהו מופע שיש בו מחנה משותף מענין ויוצא מהכלל בין המוסיקה העכשוית לבין המוסיקה והריקוד המזרחי אתני. על קצה המזלג אנו רואים את הצעדים והתנועות האופיניות שבריקוד הרומני, המרוקאי, התימני, ההודי, העכשוי וכו'.
בריקוד הפח בו מחוללים משתמשים בפח כתוף שאומץ ע'י יהודי תימן ככלי הקשה מסורתי, משולב גם הריקוד המערבי העכשיוי שמאמץ ברצון מסורת זו. אפשר לומר שבמופע נוצר מיזוג גלויות מושלם באמצעות ריקודי השורשים השונים. המופע נכתב ובוים על ידי יאקי מחרז בצורה קיצבית ביותר, מגוון מאוד, מלא אנרגיה וחום, עם נימה של הומור. הוא מראה לבני הנער והצופים הצעירים האחרים פן אחר של ריקוד, ריקודים שעוברים מדור לדור ושלא מוכרים לכולם. יש בו מוסר השכל ואמירות המוגשות בטוב טעם ועדינות. המוסיקה של רן בגנו חלקה המקורי ושילוב הקטעים השונים בפס הקול מצוינת מהוה חלק אינטגרלי של המופע ותורמת רבות להצלחתו. התלבושות-אולה שבצור נאות, אסתטיות ומושכות את העין. כל להקת הרקדנים היתה מצוינת במחול והבחורים גם באקרובטיקה.
הנכד -שגיא לוי נהדר. הוא מלא מרץ, רוח נעורים, מחקה את סבתו היטב. תחילה הוא אומר שהנו מספיק מחובר לאוזניות שלו והמוסיקה שהוא אוהב ואין לו צורך להתחבר לתוף ולשגעונות של הסבתא אך בסוף הוא משתכנע ומצטרף ללהקה שהיא הקימה. הסבתא מלכה חג'בי היא באמת מלכה. היא מצויינת הן בריקוד, הן בשירה והן במשחק. היא הוכחה שאם רוצים משהו אף פעם אינו מאוחר להגשים זאת אם אתה עקשן, דבוק במטרה ואינך מותר בקלות .
לראות או לא לראות: לראות ולא רק ילדים ובני נער . מומלץ ביותר לכל הגילים.