"עד מתי, קאטילינה, עוד תנצל את סבלנותנו? כמה זמן עוד ישטה בנו טירופך שלך? עד אנה תשתולל חוצפתך שלוחת הרסן? שמירת הפאלאטיום בלילה, המשמרות בעיר, חרדת העם, התקהלותם של כל האזרחים ההגונים, ביצורו של המקום הזה שבו מתכנס הסנאט, ארשת פניהם של הנוכחים כאן - כלום כל אלה לא עשו רושם עליך? כלום אינך מבין שמזימותיך נחשפו, כלום אין אתה רואה שהקשר שלך נתפס ומוחזק ברשת ידיעתם של כל היושבים כאן?
"ברעום התותחים שותקות המוזות". אפשר לקחת את הציטוט הנ"ל, להחליף מספר מילים ושמות והרי לנו מציאות עכשווית כהוכחה לאמרה " רבותי ההיסטוריה חוזרת".
יציאת צה"ל למבצע או מלחמה בעזה נראה כתשדיר חוזר לתחילת מלחמת לבנון השנייה ולעוד רבים ממבצעי צה"ל אל מול אויבינו. כל זה אינו מלבב כמו גם לחיות תחת איום הקסאמים אינו מרנין., אולם עתה אין להחזיר את הגלגל אחורה ויש להביט ישר קדימה ולקוות כי המשימה בה נתון הצבא , תגיע לשלב בה החמאס ירים ידיו ויגיד " הספיק לנו, אנו פורשים" ללא תוצאה זו , עסקנו רק בריקון שאריות ימחי"ם ומחסני תחמושת תוך הרעת מצבינו בעולם וחזרת המצב לקדמותו , במוקדם או מאוחר , בו תושבי עוטף עזה ימשיכו לחיות בחרדה ותושהי הרצועה יהיו עוד יותר מזי רעב.
כשאר כבר מתחילים הפעילות מסיבית כמו זו המתנהלת עתה , אין לאף אחד הזכות להביע את דעתו אך כן יש לכולם הזכות להביע את תקוותם או פחדם, זו צורה אחרת להביע דעה והלך רוח. יצר הנקם של העם, יכול להוביל את מנהיגינו להליכים שגויים אשר תוצאותיהם יכולות להיות הרות אסון.
על מנת להבהיר עמדה זו , יאמר כי הכנסת כוחות קרקע של חי"ר ושריון, זה המעשה המפחיד ביותר, כי או אז נשב מעל צוק של מפל ונספור את מתינו אחד אחד מבלי הושע. לעומת זאת המשך פעילות אווירית וארטילרית בין אם מסיבית ובין אם בטפטוף קבוע , בו תושבי עזה יקבלו המחשה לאורח חיי תושבי עוטף עזה, יכול להביא אולי לתוצאות משמעותיות וזאת בתנאי ומנהיגינו "יפגיזו " את דעת הקהל בעולם יום ולילה על האנלוגיה אשר יש למצבינו לזה אשר יהיה בלתי נסבל לכל מדינה אחרת בעולם .
נחזק את ידי חיילנו ואת רוחם של תושבי עוטף עזה ונייחל לתוצאות ממשיות של המבצע תוך חיסכון מירבי וחכם בחיי חיילנו..
ובאשר לשתיקת המוזות.- יש בוודאי קשר בין בחירות למעשים, אך החכמים יתנהגו כמוזות בעת זו כי הלחימה כבר כאן ואין אחר ממנה .