מס' צפיות - 866
דירוג ממוצע -
בחירות 2009
הליכוד, קדימה והעבודה - דו"ח מצב, חודשיים לבחירות מאת שגיא נאור.
מאת: שגיא נאור 10/12/08 (23:46)

הליכוד

 

עם כל הבוז שיש לי לביביהו, ועם כל החשש שיש לי לקבל אותו שוב כראש ממשלה, קשה שלא להעריך את חוכמתו של חבר מרכז הליכוד (או אלו שמושכים בחוטים שלו). בניגוד למספידים מקדימה ומהעבודה, שממהרים להזהיר מ"מפלגה ימנית שתוליך את ישראל לפינה של בדידות" (אהוד אולמרט, ראש ממשלה לשעבר. תזכירו לי מאיפה בדיוק הוא בא ומתי הוא נזכר פתאום להיות שמאלני?!), ש"הרשימה של הליכוד היא משקולת על הרגליים של נתניהו" (ציפי לבני, ראש מפלגה בהווה. ואיך בדיוק מרגישה הרשימה שלך, גברת לבני?), ואף כי "התעוררנו הבוקר לרשימה ימנית, אפילו ימנית-קיצונית שמבהירה את מה שמחכה לנו" (אהוד ברק, ראש מפלגה קורסת. ואיך בדיוק היית מגדיר את הרשימה שלך, מר ברק?  תחשוב על זה ותודיע לנו), אני חושב שבליכוד לא יכלו לחלום על נבחרת טובה יותר - הרשימה של הליכוד היא ימין ברור; הח"כים הותיקים, חלקם עבדו קשה מאוד בקדנציה באופוזיציה, נבחרו במקומות גבוהים; אלו שניסו לצנוח על הספינה המנצחת החטיאו וטבעו בים; ובסך הכל, למרות פייגלין, מדובר ברשימה שחברי מרכז הליכוד, ואלו שתומכים בליכוד, רוצים לראות. הם, לפי הסקרים כ-25% מבעלי זכות הבחירה, רוצים ימין שמרן ותקיף. הם, כך נראה, יקבלו אותו.

 

גם אם הרשימה הזו מעוררת אצלי רתיעה, קשה לי שלא להעריך את העובדה שיש מפלגה אחת גדולה על הסקאלה שהורידה את המסכות ולא מתביישת להגיד מי היא ומה היא, מפלגה שלא התביישה ללכת לאופוזיציה וחזרה אחרי קדנציה כמעט מלאה לנצל את הזכרון הקצר של עם ישראל בדרך לשלטון.

 

קדימה

 

הקמפיין של לבני so far הוא לחשוף את השקרים של ביביהו. עם יד על הלב גם אני לא מאמין לביביהו. אבל האמת צריכה להיאמר - מי שלא אומר, לא משקר. מי שלא עושה, לא טועה. ציפי לבני ומפלגתה מצפים שנבחר בה על תקן האלטרנטיבה הכי פחות גרועה, בדיוק מאותו טעם שהעלה לנו לשלטון את אריק ואחריו את אולמרט. אבל עם רשימה עמוסה בעבריינים שבדרך ועבריינים שעוד יורשעו, עם קמפיין שאין בו אלא חיוך מהונדס-פוטושופ, ועם אהוד אולמרט על הגב כמו עלוקה שעבר זמנה, ציפי לבני הולכת אחורה, לא קדימה.

 

שמעתי אנשים שאומרים שהצורה שבה מוצגת לבני ב"שבוע סוף" כלמל"מית שאין בינה ובין קיר שום הבדל עושה עמה עוול. אני אשמח אם האנשים האלה יצליחו לברר עם לבני מה היא חושבת, מה היא מתכננת, מה השקפתה הפוליטית, מה היא נבדלת מהליכוד ו/או העבודה. אחרת, האינרציה תספיק לה אולי לעוד בחירות, לעוד קדנציה. במערכת הבחירות הבאות קדימה תצטרף לשינוי, צומת ושאר גימיקים של איש אחד, ותלך לעולמה ומעולמנו, ויפה שעה אחת קודם.

 

העבודה

 

אהוד ברק, לפי הקמפיין של "העבודה" (או שמא זה הקמפיין של ברק) הוא לא טרנדי, לא סימפטי, לא נחמד ולא אלגנטי. אין לי בעיה עם הקביעה הזו. ישראל, לפי הקמפיין, צריכה מנהיג - אדם קר רוח, אמיץ, מנוסה, אמין וחכם, שיידע לעשות את ההחלטה הנכונה ברגע האמת. מה אומר ומה אגיד... צודקים. אבל כאן מגיע החלק הבעייתי בכל הסיפור - היום יותר מתמיד, כתוב שם, אהוד ברק. מנהיג.

 

 לא כל-כך ברור לי מה הם מנסים להגיד (היום אהוד ברק יותר מנהיג מתמיד? היום יותר מתמיד צריך את אהוד ברק?    היום יותר מתמיד צריך את אהוד ברק ומנהיג?), אבל כל מה שמתחשק לומר כשרואים את החיוך המעצבן של ברק לצד המלה "מנהיג" באדום בוהק היא "פחחחחחחחחחחחחחחחח....". יוסי גורביץ', אדם שלא חשוד בהשתייכות לצד הימני של המפה הפוליטית, כתב בשישי רשימה מאלפת על ברק תחת הכותרת הבוטה "השוטה". וכך כותב גורביץ':

 

"לברק יצא, אלוהים יודע למה, שם של אדם חכם... משהגיח אל אור הזרקורים [אחרי הצל"שים בסיירת והחילוץ בסבנה ואביב נעורים ויאדה יאדה יאדה - ש.נ.] כאלוף צעיר ושחצן באמצע שנות השמונים, הוא התפרסם בניתוחים האנליטיים המבריקים שאיכשהו אף פעם לא התממשו...  אף ראש ממשלה, מעולם, לא הראה חוסר כשרון פוליטי כזה [כמו של ברק - ש.נ.], יהירות כזו... זמן קצר לאחר מכן הוא הובס בתוצאה המהדהדת ביותר בתולדות ישראל על ידי מי שנחשב שנה קודם לכן לגוויה פוליטית מהלכת, אריאל שרון... עכשיו הוא מוכר את עצמו כסוציאליסט, ממרומי מגדלי אקירוב...  ברק מניח שכולם חוץ ממנו מטומטמים".

 

אני לא בטוח שכולם מסוגלים להתמודד עם הניתוח של גורביץ'. אבל גם בוזגלו יודע שאהוד ברק איננו מנהיג. "מר בטחון"?  נניח. "איש עסקים מצליח"?  אולי. "הבחור עם הצל"שים"?  יאללה. אבל לא היום ולא מחר ולא תמיד - אהוד ברק הוא לא המנהיג עליו מדברים כולם. הוא לא אמין, הוא לא חכם, הוא עושה את ההחלטות הכי שגויות, הוא לא אמיץ במיוחד (לפחות לא בגלגולו כפוליטיקאי) והוא קר אבל לא קר רוח. בקיצור, היה כבר עדיף ללכת על סימפטי או טרנדי. מה שבטוח - ראש הממשלה הבא הוא לא.

 

אז מה עושים?

 

אני לא יודע מה יהיה עם מפלגת השמאל החדשה. מר"צ כבר מזמן איבדה את אמוני, ועם כל הכבוד לדב חנין חד"ש ואני זה לא זה. עם כל סלידתי מפתק לבן, יותר ויותר האופציה הזו נראית לי כרלוונטית. פתק לבן אחד טהור מול כל החור השחור. ואולי מרע יצא טוב, כמה חודשים של ביבי ואיווט יחזירו שמאלה גם את הימניים שבינינו, בעבודה בינתיים ישחיזו סכינים וישלחו את אהוד הביתה לנילי, קדימה תהפוך ללא רלוונטית (אם האקס-ליכודניקים לא ימהרו לפרוש עוד לפני כן), ובא לציון גואל. נתראה בבחירות של 2011. יש מצב לשכנע את פורטיס לרוץ?!

 

לבלוג של שגיא נאור

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות לכתבה זו התקבלה תגובה אחת לקריאת כל התגובות ברצף
1.
ניתוח מעניין ומדכא
zvidoc 11.12.08 (07:16)