המחזה "אמדאוס" מאת המחזאי הבריטי פיטר שאפר עולה בימים אלו על במת התיאטרון הקאמרי, ומדובר באחת ההפקות אשר סקרנו אותי באופן אישי עוד בשלב שהתיאטרון הקאמרי הודיע על הכוונה להעלותה. סקרנותי גברה כאשר נודע לי שעמרי ניצן יביים את ההצגה, ואיתי טיראן ויצחק חזקיה יגלמו את מוצרט ואת סאליירי בהתאמה.

במחזה חושף פיטר שאפר את סיפור חייו המרתק של מוצרט, ילד הפלא של אירופה במאה ה- 18. עלילת המחזה מתמקדת ביחסיו עם אנטוניו סאליירי, מלחין בינוני ומבוגר, אשר מזהה את גאונותו של מוצרט ומתמלא קנאה בכשרונו הטבעי והשופע.

העלילה מתארת את המאבקים, את התחבולות ואת ההתחפשויות, ומתנהלת על רקע החצר הצבעונית והתוססת של הקיסר האוסטרי בוינה של המאה ה- 18. המחזה למעשה עוסק בבעיות המתעוררות כאשר מופיע גאון בקרב בני תמותה, וסאליירי זיהה את גאונותו של מוצרט ואת הפער שבין היצירות שהוא עצמו מלחין לאלו שמוצרט מלחין. סאליירי מאמין מתוקף אמונתו הדתית האדוקה שכשרונו של מוצרט הוא מתת האל, ומכאן שהוא אהוב האל - אמדאוס. יחד עם זאת, בחירתו של האל במוצרט קל הדעת וההולל ולא בסאליירי המאמין האדוק, מקוממת את סאליירי, ולכן הוא סבור שהעולם מתנהל בחוסר צדק.

עלילת המחזה מסופרת דרך עיניו של סאליירי, אשר מגולל את הסיפור בפני הקהל שיושב באולם, ובכך יש קשר ישיר בין השחקנים על הבמה לבין הקהל, ויתרה מזאת - מטשטש הגבול בין עלילת המחזה לבין תקופתנו. באופן זה העלילה מוחשית יותר ועל זמנית ורלוונטית גם לימינו. לא בכדי מתריס סאליירי בפני הקהל, שכל אחד במקומו היה נוהג בדיוק באותו האופן, ומנסה להכשיל את הגאון אשר מאיים על מקומו ועל מעמדו.

למעשה, המחזאי אינו מתאר ב"אמדאוס" את ההיסטוריה, אלא משתמש בדמויות ההיסטוריות (מוצרט, סאליירי, הקיסר יוזף השני וכדומה) כדי לבנות סיפור פרי דמיונו, שאחיזתו במציאות חלקית. המחזאי עשה שימוש בעובדות ההיסטוריות באופן סלקטיבי על מנת לשרת את מטרתו. במקרה שמו האמצעי של מוצרט הוא אמדאוס, קרי אהוב האל, דבר אשר תרם ליצירת מחזה מורכב ומתוחכם אודות התמודדותו של אדם מול האל.

קטעים מהמוסיקה שהלחין מוצרט ברבות השנים מלווים את המחזה לכל אורכו, והם משרתים היטב את המחזה. הקהל יכול להתפעל מגאונותו של מוצרט אשר באה לידי ביטוי ביצירות אשר הלחין, אך, כאמור, סאליירי מציין בפני היושבים בקהל שייתכן שגם אם היו חיים בתקופתו של מוצרט לאו דווקא היו מבחינים בגאונותו. זאת ועוד, הוא מוסיף ואומר באופן נוקב כי הוא מסוגל להבחין בין בינוניים כמו הוא עצמו לבין גאונים כמו מוצרט, ואתם, הקהל, בינוניים כמוני.

עמרי ניצן ביים את ההצגה באופן ראוי להערכה ודינמי. הוא הצליח להפיק את המירב מהשחקנים, ויצר הצגה מעניינת ומרתקת. הוא שילב פאוזות שבהן אחת הדמויות חושפת את תחושותיה ואת מחשבותיה בזמן ששאר הנוכחים על הבמה קפואים במקומם. התפאורה אשר עיצבה רות דר אמנם נטולת רקע, אך באמצעות הדלתות בצדדיה ובאמצעות חלונות בחלקה העליון היא הופכת למודולרית ומשרתת היטב מספר מקומות בהם מתרחשת העלילה (חצר הקיסר, ביתו של מוצרט, אולמות האופרה וכדומה). התלבושות אשר עוצבו ע"י רות דר יפהפיות, ססגוניות ומתאימות באופן מושלם לתקופה ולדמויות השונות.

התרגום של דורי פרנס קולח, זורם ובן זמננו, ובמקביל נשמרו מספר קטעים באיטלקית ובצרפתית כפי שהיו במקור. בנוסף, הייעוץ המוסיקלי נעשה ע"י דורי פרנס, ושולבו קטעים שונים מיצירותיו של מוצרט, ביניהם מוכרים יותר לקהל הרחב ומוכרים פחות. הכוריאוגרפיה בוצעה ע"י לימור רוז ואף היא תרמה להצגה ביצירת סביבה מתאימה.

יצחק חזקיה בתפקיד סאליירי היה מעולה, והצליח להדגיש את קנאתו במוצרט ואת העובדה שהמאבק במוצרט העסיק אותו במשך שנים רבות עד שהביא לסופו שלו. הוא המחיש את תסכולו של סאליירי מגאונותו של מוצרט לעומת הבינוניות שלו אשר היה מודע לה היטב. יתרה מזאת, הצליח לגרום להבנה בקרב הקהל שכל אחד היה נוהג בדיוק כמוהו.

איתי טיראן בתפקיד מוצרט הוא ללא ספק אחד השחקנים הצעירים המוכשרים ביותר על במות התיאטראות בארץ. הוא מצטיין בגילום מגוון רחב של דמויות, ובכל פעם מצליח להפתיע אותי מחדש. הוא הביא לידי ביטוי באופן מוצלח מאוד את מוצרט הילדותי, שאינו מסוגל לשלוט על פיו המלא וולגריות באופן מנוגד לחלוטין למוסיקה שהוא מלחין. כמו כן, יצר דמות אמינה ומשכנעת, והביא זאת לידי ביטוי בעיקר בבטחון של מוצרט בכשרונו וביכולותיו ובנוסף בהגיית הקטעים בצרפתית ובאיטלקית.

חני פירסטנברג בתפקיד קונסטנצה וובר, אישתו של מוצרט, הייתה מצוינת, והביאה היטב לידי ביטוי את הקונפליקט שבין אהבתה למוצרט לבין רצונה לשפר את מצבם הכלכלי הרעוע.

אוהד שחר בתפקיד יוזף השני, קיסר אוסטריה ; עזרא דגן בתפקיד הרוזן יוהו קיליאן פון שטראק, מנהל הלשכה הקיסרית ; יובל זמיר בתפקיד הרוזן פרנץ אורסיני רוזנברג, מנהל האופרה של וינה ; ערן שראל בתפקיד הברון גוטפריד ון סוויסן, מנהל הספריה הקיסרית - היו מצוינים.

אורי רביץ וערן מור בתפקיד שני המרגלונים של סאליירי היו מצוינים והשלימו זה את זה, והוסיפו הומור בנוכחותם. כמו כן, משתתפים בהצגה : מאיה קופצ'יק, דורון ישינסקי, תומר דהאן, אנטון לפידוס, יעקב נודל, איימי עזוז, קרן נוטיק, מיכל אדם, עפרה מייטיס, גיא לוי/רויטל נרודצקי/דייב סוקולוב/ליאם משולם.

סיכום : הצגה מצוינת, מבוימת היטב ובהשתתפותם של שחקנים מצוינים. אל תחמיצו!