עם הוצאת צו הפרסום נחשפה לעינינו פרשה מזוויעה שהקרבן שלה היא ילדה בת ארבע וחצי העונה לשם רוז.

רוז סבלה מהתעללות מחפירה בתוך משפחתה אשר אף אחד לא רצה אותו והיא שמשה מטבע עובר לסוחר. כאשר רוז שדרה מצוקה, אף אחד לא פירש זאת כקריאה לעזרה. הילדה הייתה מצוברחת, שקטה, והרבתה להכות ראשה בקיר.

גם הרומן שניהלה אמה מארי עם סבה רוני הוא מעוות וחולני שלא מעיד על קיום משפחה בריאה ונורמטיבית. וגם זה לא תרם למצב הבריאותי והנפשי אשר הדרדר במהירות האפשרית.

רוז נדדה בין משפחתה בין פריז למודיעין ולנתניה, סיפור החיים שלה יכול לפרנס כותבי סדרות מתח או כותבי ספרי מתח ובלשים. בשום מקום היא לא חשה רצויה ומכובדת כפי שראוי שילדה בגילה תרגיש.

אך כאשר החברה הישראלית לא מסוגלת להתמודד עם הקושי בגידול משפחה וענישה מספיקה נגד רוצחי ילדים, מצב זה מעיד על הידרדרות משמעותית בחוסן הלאומי והנפשי של עם ישראל