מס' צפיות - 487
דירוג ממוצע -
כשכולם מדברים על שלום
כשמדינה שקועה במלחמות לאף אחד אין פנאי לחשוב על המצב הכלכלי, כשכולם מדברים על שלום אף אחד לא מדבר על צדק.
מאת: חיים צ 04/08/08 (20:07)

אפריל 1982 נולדתי כמה חודשים לפני שנפתחה מלחמת לבנון, כמה שנים מאוחר יותר בשלהי שנות השמונים התלקחה לה האינתיפאדה הראשונה, בשנת 1994/5 נסתיימה לכאורה האינתיפאדה הראשונה בשנת 2000 הסתיימה מלחמת לבנון הראשונה רשמית ואחרון חיילנו עזב סופית את לבנון. כמה חודשים לפני שהתגייסתי החיזבאללה חטפו שלושה חיילים, האינתיפאדה השניה הספיקה להתלקח ביתר עוז  

 

ביום שהתגייסתי ב17 לאוקטובר 2001 נירצח  השר רחבעם (גנדי) זאבי,על זה עוד הספקתי לישמוע באוטובוס עליו עליתי בבית החייל בחיפה בדרך לבק"ום.  

 

כשהתגייסתי הייתי בהתחלה גו`בניק אבל לא הייתי מוכן לוותר אחרי טירונות ה02 עברתי לשירות קרבי, לוחם בחיל הנדסה קרבית ל601, הגדוד של החטופים מרבית שירותי עבר בשטחים,דרך אבטחת ישובים ,מעצרים ומחסומים,בהמשך כמפקד צמ"ה במהלך תקופת לחימה ארוכה וממושכת -האינתיפאדה השנייה, 2006 נחטף חייל בגיזרה הדרומית עוד שני חיילים שוב בגבול הצפון ומילחמת לבנון השנייה בעיצומה.  

 

נולדתי לתוך מלחמת לבנון הראשונה גדלתי לתוך האינתיפאדה. נלחמתי תוך כדי שירותי הסדיר באינתיפאדה השנייה, במלחמת לבנון השנייה כבר נלחמתי כמפקד צמ"ה-סמ"ר במיל` לא יודע מה איתכם אותי זה מצמרר.  

 

התבוננות אל תוך המציאות הישראלית מעלה סוג של יאוש,מתבוננים לתוך תהום החברה ולא רואים את תוכה ,חלל שחור וגדול פעור בתוכה ואין איש יודע עתידה לתוך איזו מציאות אנו נגדל את מי שאמורים להיות עתידה של המדינה,איזה עתיד להם לתת לילדם אם אנו לא יכולים לספק להם עתיד בטוח   במציאות הישראלית נטולת הנאיביות, מלאת הסרקזם הגדול האפור, קשה לי להבטיח למי מילדי המדינה לעתיד כי הם לא יצטרכו להילחם במלחמת לבנון או האינתיפאדה השלישית  אולי הרביעית או החמישית מי יודע....  

 

מה שלמדתי ממלחמות העבר זה שאיננו לומדים מעברנו ,נלחמים כדי שבעתיד נוכל להילחם שוב, אנחנו חברה מילטראסטית אין לי ספק בכך, אבל מה כבר אפשר לצפות אם אנשים נלחמים רק בכדי לשרוד ולגמור את החודש-אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי-אני מאמין בזה בלב שלם.  

 

הבעיה שלנו זה לא האויבים מבחוץ אלא האויבים מבית אלו היושבים למעלה ומושכים בחוטים אלו שבגלל נאלצתי לגדול לתוך עולם המלחמה ואף להילחם בו בעצמי,למענם ובשבילם, כי בזמן שאנחנו נלחמים על חיינו הם עושקים אותנו בלי למצמץ פעמיים, אני לא יוצא נגד האולמרטים למינהם והשמעון פרס (כן גם הוא מושחת) והביבי הגדול, הם רק כלים בזמן שאלו בעלי השליטה במשק מפרקים את המדינה מכול נכסיה,את הנכס בגדול הם כבר פירקו את האידיאולוגיה שלנו בדבר זכאותנו בהתיישבות במדינה ,את התום והאחווה הישראלית. אחרי שפירקו זאת כבר יותר קל להפשיט אותנו מכול השאר.  

 

אתם צריכים להבין את הקשר- כשמדינה שקועה במלחמות לאף אחד אין פנאי לחשוב על המצב הכלכלי, כשכולם מדברים על שלום אף אחד לא מדבר על צדק-נ כון שרי אריסון?!משפחת דנקנר ומוזס ונימרודי ותשובה לבייב ובורוביץ`.  

 

אני סקפטי ופאסימי, אני לא מאמין שיהיה שלום אי פעם ולא בגלל אלו האוייבים מבחוץ אלא דווקא בגלל אלו שבפנים.  

הכותב הוא חיים צימבלרו,סטודנט לתקשורת ומדעי המדינה באוניברסיטה הפתוחה

 

רוצים לפרסם את דעותכם ב"פרשן"? גם אתם יכולים! לחצו כאן

 

גולשים יקרים, הכותבים באתר משקיעים מזמנם בשבילכם, בואו ניתן להם תגובה! כתבו למטה (בנימוס) את דעתכם.

דרג מאמר:          
תגובות למאמר זה לא התקבלו תגובות לקריאת כל התגובות ברצף
אין תגובות למאמר