כפי שאתם יודעים אני מצוי עכשיו בעיצומם של מילואים. מן הסתם הדברים שעוברים עלי קשורים לצבא בימים אלה, כי לחדשות ועניני דיומא אין לי ממש זמן ואפילו לספר וטלוויזיה אין לי זמן במהלך השירות. אז יסלחו לי כל מבקריי אם בענין הזה אעסוק בשלושת הימי החופשה שלי.

ביום ראשון התגייסו המפקדים הזוטרים של הגדוד פלוס מספר בעלי תפקידים כאלה ואחרים שעברו ריענון. ביום שני כבר התגייס הכוח העיקרי, קרי החיילים והתחלנו את האימון. האימון היה קשה ומרוכז, לנסות לדחוף בשלושה ימים תרגולות ואימונים שלא עשינו כבר זמן רב, והחום המעיק פשוט סחט אותנו עד קצה גבול היכולת, הרי ברור שלא נוכל לעצור אימונים בגלל תנאי מזג האוויר.

ביום חמישי הסתיים האימון בבא"פ צפון ועלינו לקו. אני חייב לציין שלמרות החום הכבד והמאמץ הפיזי שהושקע באימון, עשינו את מירב המאמץ לצאת מוקדם ככל האפשר ע"מ להחליף את חיילי גולני בזמן. בשעה 8:30 כבר עזבנו את מתחם האימון בדרכנו צפונה לגיזרת זרעית. וזאת למרות הקשיים הטכניים שבהם נתקלנו כמו אי קבלת תובלתיות לגדוד , קיבלנו אחת וחצי (רוב התובלתיות היו עסוקות בהעברת הגופות של המחבלים לטובת ביצוע החזרת רגב וגולדוואסר), אי רצונם של נהגי האוטובוסים שנעמיס את הקיטבגים על האוטובוסים למרות תחנונינו.

בשעה 11 בבוקר כבר היינו בגיזרה, התחילה להתבצע חפיפה ביננו לבין חיילי גדוד 12 של גולני (ברק), אפילו הם היו מופתעים מהיעילות שלנו. אחד הדברים הקשים ביותר שחווה גדוד מילואים שמחליף סדיר, שיחידות הסדיר באות אם ציודן האורגאני ואילו חיילי המילואים מתחילים למעשה מאפס, זה מתחיל ממיטות ומזרונים ועד כלי מטבח ושאר אביזרי לוחמה שבהם צריך להצטייד. לא שהופתענו כבר חווינו החלות קו עם סדיר.

אבל מחזה נורא כפי שנגלה לעיננו לא ראינו שנים!!! זוהמה ולכלוך בכל פינה, השחתת ציוד שגובל בונדליזם נטו, מטבח שלא ראוי לשימוש אפילו לבהמות, שירותים ומקלחות ברמה סניטרית שגרמה לחיילי גולני עצמם להפסיק להשתמש באותם שירותים ולהתחיל להשאיר "עקבות" בכל פינה ופינה , מעמדות השמירה וכלה בתעלות שאמורות לשמור ולהגן על חיילי המוצב בעת נסיון תקיפה וכיבוש של אותו מוצב. מצב כזה לא ראיתי כבר שנים ותאמינו לי שיש לי כבר ותק במילואים.

הבעיה הגדולה יותר בה נתקלנו היא חוסר הנכונות של החיילים הצעירים ומפקדיהם לנקות ולהחזיר למוצבים מקומות שראויים לחיות בהם. במקום להתחיל לבצע חפיפה סדורה על ענינים מבצעיים כל עיסוקנו היה בנקיונות ומלחמות עם אותם חיילים סדירים ומפקדיהם. פשוט מביש!!! יש אצלנו חיילים בגדוד שיכולים להיות אבות של אותם חיילים, לא הגענו לשם בהפתעה הם ידעו שמגיעים חיילי מילואים להחליפם, קצת כבוד לא שלסדירים היה מגיע דבר כזה חלילה.

ראוי לציין שמרבית חיילי הגדוד למעלה מ90% הם יוצאי גולני כמו עבדכם הנאמן, אמנם מגדוד 13 (גדעון) אבל עדין גולנצ`יק, גם אנחנו שירתנו באותה חטיבה בצעירותנו, ונשאנו בגאון את הכומתה והתג, ולמעשה היינו חלק מאותה מורשת שיצרנו, מה שנתן לחיילי גולני של היום את הכבוד לו הם זוכים. בתקופתי היינו מנקים את המוצבים ומצחצחים אותם לפני החלפה, כן גם אנחנו רוקנו את המוצבים והיינו סוחבים פה ושם ציוד ותחמושת לאימון כדי שנוכל לירות יותר למחליפנו, אבל תמיד עשינו את המירב שמחליפנו יקבלו מקום נקי וראוי לשימוש לפחות כמו שאנחנו קיבלנו כשניכנסנו לאותה גיזרה וגם ע"מ לשמור על שמה וכבודה של החטיבה אותה ייצגנו. פשוט התביישתי שאלה הם חלק מחיילי החטיבה הזו.