הצגה מצויינת אך קשה. יש בה סצינות אלימות קשות, ברוטליות וגם "חליפת יום ההולדת"- ערום גברי מלא. הבמאי הקפיד על כל פרט ופרט וביים את ההצגה בצורה מרשימה ריאליסטית. היא זורמת, מחזיקה אותך במתח מתמיד בדריכות וענין.
לקראת סיום העונה הנוכחית מגיש תיאטרון בית צבי מחזה מצויין בביצוע מצויין. הכוונה ל"קללת מעמד המורעבים" מאת סם שפרד מחזאי אמריקאי מפורסם בעל פרס פוליצר על מחזה בשם "ילך קבור" ופרס אוסקר על משחקו בסרט "הצוות המובחר". זהו מחזה קשה המתאר משפחה אמריקאית מתפוררת החייה על חלומות שאין אפשרות להגשים.זאת משפחה המנסה לברוח ממצבה זה אך ללא הצלחה.
האב -אבי עדווי- שיכור החייב כספים רבים אינו נמצא רוב המן בבית. הוא הזניח הן את עצמו והן את בני משפחתו. לבסוף כאשר מתפקח מתקן את דרכיו ורוצה לפתוח בחיים חדשים נוכח לדעת שאין אדם יכול לברוח מהעבר שלו.פתיחת דף חדש בחיים אינה מוחקת את העבר. האם אלה-מעיין ויסברג מנסה בכל כוחה לצוף על פני המים ולקיים את ילדיה. היא מנסה למכור את ביתה למען חיים חדשים באירופה אך ללא הצלחה.
הבן ווסלי-איתן צלניק האידאליסט מנסה למלא את מקומו של האב כראש המשפחה אך מצליח בקושי רק להחליפו בשכרות. הבת-אמה-אור אילן מרוב יאושה מתדרדרת לפשע ונאלצת לתת שוחד מיני לסוהר. משפחה עם עבר שאינה חייה בהווה וללא כל עתיד.
התפאורה המעולה -זאב לוי -בית מתפורר, מסמלת את המשפחה המתפוררת.במרכזה מקרר ריק שבני הבית פותחים וסוגרים ובועטים בו כי הם רעבים וכך מפרקים את כעסם. המחזה המצוין תורגם ומבויים על ידי גיל וינברג. הן התרגום והן הבימוי מעולים.
ההצגה קשה. יש בה סצינות אלימות קשות, ברוטליות וגם "חליפת יום ההולדת"- ערום גברי מלא. הבמאי הקפיד על כל פרט ופרט וביים את ההצגה בצורה מרשימה ריאליסטית. היא זורמת, מחזיקה אותך במתח מתמיד בדריכות וענין.
כל הדמויות בוימו בצורה שתבליט את האופי המיוחד של כל אחד ולכך עוזרת בהצלחה גם מעצבת התלבושות-אפרת מירב. התאורה -יעקב סליב טובה מאוד,ממוקדת ומבליטה היטב את האוירה המיוחדת בבית וחלום בני הבית שאינו מתגשם. כל המשתתפים כולל תפקידי המשנה והאפיזודיים מצוינים בגלמם את הטיפוסים השונים שבמחזה.
בראש רשימת המשתתפים ברצוני לציין את איתן צלניק הבן שהיה עליו למלא תפקיד מורכב וקשה כאיש היחיד בעל השכל הישר בחלק הראשון של המחזה וכשיכור מאוכזב ומתיאש בחלק השני. הוא היה דומיננטי, הוכיח נוכחות חזקה,היה מלא רגש,סימפטיה פיקחות ורצון לעזור, התחשבות בזולת אך על פי התפקיד אופיו לא התאים למציאות האכזרית של אמריקה המתוארת במחזה. הוא בעצם היה הגיבור הראשי במחזה עליו נשענה ההצגה בהתאם לבימויו של וינברג.
אבי עדווי גם הוא גילם בעצם שני טיפוסים שונים.את האב השיכור הברוטלי האכזר במערכה הראשונה שאין לו כל יחס חיובי למשפחתו וה"חוזר לדרך היושר "במערכה השניה. שני הטיפוסים גולמו היטב הן במשחק ותנועות כשיכור והן בהבעות הפנים והתנהגותו במערכה השניה. אהבתי את שניהם באותה מידה אם כי התרשמתי יותר במערכה הראשונה.
מעין ויסברג היתה אם אמיתית הדואגת לקיים את הבית,עתיד המשפחה וילדיה.נהנתי מאוד מצורת גילום התפקיד על ידה. אור אילן שיחקה תפקיד של תמימה נבוכה במרץ נעורים ותושיה המוצאת פתרון לכל. יובל מור-"העורך דין "היה טוב כנוכל והתנהגותו ולבושו היו בהחלט לא כשל עו"ד.היה בוו משהו שעורר צמרמורת אצל הבת וזה היה מוצדק. יובל מן-אליס בעל המועדון היה אכזר כנדרש בתפקיד שלא נעים להתקל בו ברחוב חשוך. השוטר מלקולם-עומרי גילאון היתה לו התנהגות לא אכפתית, אפטית אך טבעית של שוטר שהזכירה לי התנהגות שוטרים לא רק באמריקה.
לראות או לא לראות: הצגה חזקה,ריאליסטית מבוימת ומשוחקת מצויין ע"י צוות מוכשר ביותר.מומלצת בחום.